מועד מסירת הודעה על תנאי עבודה

סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 (להלן: "החוק") קובע:

עדכון שכר מינימום

החוק קובע שכר מינימלי אותו רשאי המעסיק לשלם לעובדיו.

סיכום תפקיד בודק שכר מוסמך

תפקיד בודק שכר מוסמך- הינו לערוך בדיקות תקופתיות כדי לוודא עמידה של תנאי העבודה והשכר של העובדים להוראות החוק.

שיעור הפקדות לביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי ישראלי של תוכנית ביטוח חיים משולבת חיסכון, המהווה את אחת החלופות המוכרות על ידי משרד האוצר לחיסכון פנסיוני.

צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה

צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה

בקרת שכר

בקרת שכר מקבוצת "פורמולה מערכות" נוסדה בשנת 2002.

בקרת שכר מלווה ומספקת תחת גג אחד, באופן שוטף ולאורך זמן, את השיטות והכלים המתקדמים ביותר לבעל העסק לנהל את המשאב האנושי בארגון בצורה מיטבית, תוך צמצום חשיפות משפטיות, התייעלות ומקסום ההוצאה.

שעות עבודה ומנוחה - עדכוני חקיקה

סירוב לעבוד במנוחה השבועית – תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה

• מעסיק לא יכול לסרב לקבל לעבודה מועמד שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית או לדרוש ממועמד התחייבות לעבודה במנוחה השבועית כתנאי לקבלתו.
• עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד, רשאי להודיע למעסיקו לא יאוחר מ 3 – ימים מיום הדרישה או ההודעה שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.
• החל מיום 21.6.2018 (מועד פרסומו של החוק) ועד למועד כניסתו של החוק לתוקף, על המעסיק להודיע לעובד שהתחיל לעבוד לפני ה 1.1.2019 – על כוונתו לדרוש לעבוד במנוחה השבועית.
• ייכנס לתוקף ביום 1.1.2019 ולא יחול על מוסדות שנקבעו בתיקון לחוק.

חוק שעות עבודה ומנוחה, תיקון מס' 18, התשע"ח 2018.

צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה

• קיצור שבוע העבודה ל 42 – שעות
  שבוע העבודה יקוצר על ידי הפחתת שעת עבודה ביום מוגדר וקבוע ללא הפחתה בשכר (לא חל על עובדי משמרות).
• העסקה בשעת הקיצור
  אין מניעה להעסיק את העובדים ביום המקוצר שיוגדר תוך תשלום שעות נוספות בהתאם.
• ערך שעת עבודה 
  שכר השעה יחושב לפי 182 שעות לחודש (במקום 186 כיום).
  * שכר מינימום שעתי
• תשלום לעובד שעתי במשרה מלאה:
  אפשרות אחת – העלאת השכר השעתי ב 2.2% –
  אפשרות שניה – תוספת תשלום בגובה 4 שעות חודשיות (שירדו ברמה
  החודשית בשל קיצור שבוע העבודה)
• היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות – החל ממרץ 2018
  12 שעות ליום ו 16 – שעות נוספות בשבוע.

הפסקה בין יום למשנהו

חוק שעות עבודה ומנוחה

• בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות (סעיף 21 לחוק).
• הפסקה הניתנת במהלך יום עבודה לא תעלה על 3 שעות (סעיף 20 לחוק).

האם כאשר אין הפסקה של 8 שעות בין יום עבודה למשנהו יש לראות בשעות העבודה של שני הימים / המשמרות כיום עבודה אחד ולשלם גמול שעות נוספות בהתאם?

• הזכאות לגמול שעות נוספות ניתנת כאשר העובד עבד ביום העבודה מספר שעות העולות על תחום שנקבע לכך בחוק או מכוחו. העובדה שבין יום עבודה למשנהו יש הפסקה שהיא פחות מ 8 שעות, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו "יום עבודה" של משמרת הקודמת ולכן מזכות בגמול שעות נוספות.
• נקבע כי המחוקק לא קבע סעד כספי בדמות של תשלום גמול שעות נוספות בצד הפרה של סעיף 21 לחוק הקובע כי בין יום אחד למשנהו תהא הפסקה של 8 שעות, אלא שהמחוקק קבע דרכי אכיפה להפרת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה במישור הפלילי ובמישור המנהלי.

סעדים במקרה של אי מתן הפסקה בין יום עבודה למשנהו

• סעד מינהלי מכוח החוק להגברת אכיפה, התשע"ב 2011 – עיצום כספי עד ₪ 5,040 לעובד.
• סעד פלילי מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה קנס (בחוק מעודכן בלירות) ו/או מאסר עד חודש אחד.

באדיבות משרד עורכי דין אפרת דויטש ושות'

עוד מאמרים

קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שהפרו זכויות עובדים

בעקבות כתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה:

קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שפעלו ללא רישיון קבלן והפרו זכויות עובדים

בנוסף, חתמו על התחייבות על סך 60,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהם הורשעו במשך 3 שנים.

חקירה שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה הביאה להרשעתם הפלילית של חברה ומנהלה, על כך שסיפקו שירותי ניקיון ללא שהיה בידם רישיון ממשרד העבודה וכן הפרו זכויות עובדים. מנהל החברה הוא גם בעליה היחיד.

מדובר בחברה העוסקת באספקת עובדים לצרכי אחזקה וניקיון שהעסיקה למעלה מ-30 עובדים.

כאמור, בנוסף להרשעתה בעיסוק כקבלן ללא רישיון בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, החברה ומנהלה הורשעו על פי הודעתם בעבירה על ניכוי כספים משכר עובד מבלי להעבירם למי שיועדו הסכומים וזאת, בניגוד לחוק הגנת השכר; בעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שנתית ואי תשלום פדיון חופשה וזאת, בניגוד לחוק חופשה שנתית; וכן בהפרעה למפקח בשימוש בסמכויותיו וזאת, בניגוד לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

כבוד השופטת אנגלברג שהם מבית הדין האזורי בבאר שבע קבעה: "ככלל, בעבירות של פגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים, במסגרת קביעת מתחם הענישה בשקילת הערכים החברתיים יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה ומחובתו של בית הדין למנוע את ניצולם לרעה… על הענישה להיות כלכלית אפקטיבית שתהלום את חומרת העבירה ותרתיע מביצועה".

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המנהל הורשע במסגרת אחריותו כנושא משרה ונקנס ב-50,000 ₪ בגינן. החברה נקנסה ב-55,920 ₪. בנוסף, חתמו על התחייבות על סך 60,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהם הורשעו במשך 3 שנים.

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, הגב' יפה סולימני: "שוב אנו נתקלים במקרה בו חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון מפרה זכויות עובדים; משטר הרישוי של המשרד נועד למנוע בדיוק מצבים מעין אלו, בהם מנצלים עובדים המשויכים לאוכלוסייה מוחלשת ומפרים את זכויותיהם על פי חוק. הרישיון נועד, בין היתר, לאפשר למשרד לפקח על כך שהעובדים אכן מקבלים את הזכויות המגיעות להם על פי דיני העבודה. על חברות המספקות שירותי כח אדם, שמירה או ניקיון לפעול רק כשברשותן רישיון המשרד – חברות שתעסוקנה בתחומים הללו בלא רישיון חשופות לסנקציות פליליות".

התובעת הראשית, עו"ד גלי לוי: "אנו מברכים על הרשעת החברה ומנהלה. קבלני כוח אדם הינם גורם משמעותי בשוק העבודה וקיימת חשיבות רבה בהבאתם לדין של העוברים על חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם. עינינו הרואות שקבלן שירותי הניקיון לא רק שעקף את משטר הרישוי אלא גם הפר זכויות עובדים, ובכך רמס את זכויותיהם הסוציאליות וביצע עבירות נוספות על החוק. אנו פועלים במרץ בניסיון למגר את תופעת קבלני כוח האדם והשירותים הפועלים ללא רישיון. יובהר כי הסנקציות הפליליות בהתאם לחוק הן ביחס למי שעוסק כקבלן כוח אדם או קבלן שירותים ללא רישיון וגם ביחס למזמין שירות שמתקשר עם קבלן שאינו בעל רישיון כדין".

הועסקתם כפרילנסרים? אתם זכאים לקבל זכויות של שכירים

מעסיקים רבים טועים לחשוב שהעסקת עובדים במתכונת "פרילנס" חוסכת להם הוצאות, אך למעשה אם אותו נותן שירות יחליט לתבוע, בית הדין יכול לכפות על המעסיק לשלם לו את מלוא השכר והזכויות שהיה מקבל לו היה שכיר, בתוספת פיצויים ותגמולים. איך זה קורה? מדריך

עולם העבודה צועד לקראת כלכלה המבוססת יותר ויותר על עובדי פרילנס. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון להיום יש בישראל כ-390 אלף עצמאים, המהווים 11% משוק העבודה. לעיתים קרובות, דווקא המעסיקים הם שבוחרים להתקשר עם העובדים בשיטה זו – מתוך רצון לחסוך בעלויות – אך מוצאים את עצמם בסופו של דבר משלמים להם את מלוא השכר והזכויות, כאילו הועסקו כשכירים ובתוספת פיצויים ותגמולים.

הסיבה לכך היא עמדת בתי הדין לעבודה, על פיה מה שקובע אינו החוזה עליו חתמו אלא אופיה ומהותה של העבודה בפועל. על סמך מה יקבע בית הדין כיצד להגדיר את אופיה של העבודה? איזו תועלת מפיקים המעסיקים מהתקשרות על פי שיטה זו וכמה כסף יקבל פרילנסר לאחר שיוכר כעובד מן המניין? ביקשנו מעו"ד שני גולן – ברקוביץ', מומחית בדיני עבודה ומנהלת מחלקה בחברת "בקרת שכר" העוסקת ביעוץ לחברות בתחום השכר, שתעשה לנו סדר.

"במתכונת של פרילנס המעסיק פטור ממתן מכלול הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד, ובכלל זה, תשלום שכר מינימום, דמי מחלה או מתן חופשה שנתית", מסבירה עו"ד גולן – ברקוביץ' את הסיבה שבגינה מלכתחילה מעסיקים רבים בוחרים שלא להעסיק את העובדים כשכירים. "החוק גם אינו מחייב אותו לשלם הוצאות נסיעה ודמי ההבראה, וכמו כן, הוא אינו מחויב לתת לעובד הודעה מוקדמת טרום סיום יחסי העבודה בין השניים. בנוסף, הפרילנסר לא יקבל פיצויי פיטורים, או במילים אחרות – נותר ללא כלום".

אם הפרילנסר חתם על החוזה והמעסיק מעדיף העסקה במתכונת הזאת – מדוע שבית הדין יבטל את ההסכם?
בשונה מחוזים מסחריים בהם ההתקשרות בין הצדדים נקבעת לפי רצונם וברוח "חופש החוזים", כאשר מדובר על חוזי ההעסקה, בית הדין הוא שיקבע האם לתת למסמך תוקף מחייב. שכן סעיפים המנוגדים לחוק שקיימים בו, אינם מחייבים את העובד גם אם הוא חתם על החוזה. ככלל, חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי החוק והפסיקה ואינו יכול לבטל זכויות כאלו.

כיצד בית הדין קובע את טיבה של מתכונת ההעסקה?
בית הדין עושה שימוש במספר מבחנים שנקבעו בפסיקה, על פיהם הוא יחליט על טיבה של מתכונת ההעסקה כשכל מקרה נבחן לגופו. העובדה כי שכרו של הפרילנסר או הקבלן עצמאי, משולם כנגד חשבוניות ולא תלוש משכורת אינה רלוונטית – תוצאות המבחנים הם שיכריעו את הקביעה.

אלו המבחנים עליהם מתבסס בית המשפט:

האם העובד מהווה חלק מהמערך הארגוני?
ככל שהעבודה נעשית בחצריו של בית העסק – כלומר בחנות, במפעל או במשרד – ולא מתבצעת דרך קבע מביתו של העובד, הדבר יחזק את הטענה כי מדובר למעשה  ביחסי עובד מעביד. בנוסף, יבדוק בית הדין האם העובד הוא נותן שירות חיצוני לארגון או חלק ממנו. כך למשל, עובד שמספק אוכל מוכן לבית העסק אינו מהווה חלק מהמערך הארגוני של מקום העבודה ולא יוכר כעובד שכיר מן המניין.

האם העובד מנהל במקביל עסק עצמאי ונותן שירות ללקוחות פרטיים אחרים?
במידה והתשובה לכך שלילית והעובד מועסק אך ורק בבית עסק מסוים, הדבר מחזק את הטענה כי הוא מועסק כשכיר.

האם גובה שכרו של העובד נקבע על פי הריווחיות של בית העסק?
המשתנה שעומד בבסיס מבחן זו הוא השפעת הגידול או הקיצוץ בהכנסות על שכרו של העובד. במקרה בו השכר משתנה בהתאם לשולי הרווח של בית העסק, יטה בית המשפט לקבוע כי מדובר במתכונת של פרילנס.

האם בעת היעדרות, העובד מחויב למצוא לעצמו מחליף?
במקרה של העדרות מפאת מחלה, במרבית המקרים עובד שכיר אינו נדרש למצוא לעצמו מחליף והצורך למלא את הוואקום שנוצר בשל אי הגעתו נופל על כתפי המעסיק. מנגד, במקרה של פרילנס, לרוב, בעת העדרותו עליו יהיה למצוא מחליף.

האם העובד נתון למרותו של מנהל ישיר?
פרילנסר אחראי באופן בלעדי על איכות העבודה, כאשר לרוב, בסיומה הוא מוסר ללקוח את המוצר המוגמר. מנגד, במצב בו לעובד יש מנהל ישיר שבודק את טיב העבודה, מעיר לו "בזמן אמת" על אופן ביצועה, מנחה אותו במהלכה ומפקח על התקדמותה, יטה בית הדין לקבוע כי מדובר על עובד שכיר. וכך למשל, טבח שמועסק כשכיר במסעדה נתון למרותו של השף ומיישם את הוראותיו, זאת בניגוד לעצמאי בתחום הקייטרינג שמספק מוצר מוגמר בלי שמזמין השירות יהיה מעורב באופן הכנת המזון.

מי מספק לעובד את הציוד שנדרש לעבודה?
אם העובד עושה שימוש קבוע בציוד החברה, ואינו נדרש לשלם עבור כך, בית הדין לעבודה נוטה לפסוק כי העובד למעשה שכיר. וכך למשל, חשמלאי שרכש מכספו את מכלול הציוד שנדרש לו ונקרא מדי פעם לטיפול בבעיה יוכר כפרילנסר, בשונה ממצב שבו יש לו גישה קבועה למחסן הציוד בחברה, ממנו הוא רשאי לקחת ציוד וכלים לצורך ביצוע תיקונים מעת לעת.

אילו רכיבי שכר ישולמו לעובד הפרילנס באופן רטרואקטיבי במידה ובית הדין יכיר בו כשכיר?
העובד יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חופשה, לדמי הבראה, לשעות נוספות ולפיצויי פיטורים. בנוסף, על המעסיק לשלם את כל הכספים שהיה אמור להפריש לצורך החיסכון הפנסיוני של העובד, בהתאם לחוק ובכפוף לתקופת ההתיישנות שנקבעה לגבי אותה זכות.

יש סעיף שמעסיקים רבים מכניסים לחוזה שמגביל את יכולתו של העובד לתבוע אותם. במה מדובר?
לשון הסעיף מנוסחת לרוב כך: "מוסכם כי לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין הקבלן לחברה. במקרה בו למרות האמור תתקבל טענה מטעם הקבלן כי נתקיימו יחסי עובד מעביד בין החברה לבין הקבלן כאמור, יושבו לחברה 30% מכל הסכומים ששלמה וזאת בלי לגרוע מכל זכות ו/או סעד אחר שיגיע לחברה עפ"י כל דין".

ההיגיון שעומד מאחור הסעיף נסמך על ההנחה שלרוב התמורה שניתנת לפרילנסר בגין עבודתו, בדרך כלל גבוהה יותר ביחס לתמורה שהיה מקבל אילו היה מוגדר כעובד שכיר המקבל תלוש שכר. לפיכך, עסקים רבים מגנים על עצמם על ידי הוספת סעיף שקובע כי במקרה שבו הפרילנסר יתבע את העסק בדרישה להכירו כעובד שכיר, הפרילנסר יהיה חייב להחזיר למעסיק סכומים אותם קיבל ביתר עקב העסקתו כעצמאי. אולם בשורה של פסקי דין שנתנו, נקבע כי העובד יהיה זכאי לקבל פיצוי על סמך השכר המשוער שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד", וזאת ללא שניתן יהיה לקזז ממנו סכום כלשהו מתוך הזכויות שיקבל בגין סכומי "יתר" כביכול.

פורסם ב 

זכויות עובד פרילנסר פרילנסרים שכר

רכב מהעבודה? המעסיק עוקב אחריכם כל הזמן

במהלך השנים האחרונות חלה עליה בהיקף השימוש של מעסיקים באמצעי פיקוח על עובדים שנתפסים כחודרים לפרטיותם, בין השאר לאור הירידה בעלויות התקנת האמצעים וההכשר שנתן בית הדין לעבודה לשימוש בהם

בקרת הסכמים והתקשרויות

לכל ארגון קיימים עשרות או מאות חוזים עם ספקים שונים המכילים הטבות והתניות שסוכמו במהלך המשא ומתן.

קנס 113,00 ₪ על חברת שלא שילמה לעובדיה שכר מינימום

בעקבות חקירת משרד העבודה והרווחה: ביהמ"ש הטיל קנס ע"ס 113,00 ₪ על חברה שלא שילמה לעובדיה שכר מינימום

בעקבות כתב אישום שהוגש על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, נגזר דינה של החברה, החברה אשר ממוקמת הודתה והורשעה באי תשלום שכר מינימום ל-5 עובדים במשך 5 חודשים וזאת, בניגוד לחוק שכר מינימום.

עבירה של אי תשלום שכר מינימום נמנית על העבירות החמורות ביותר מבין חוקי העבודה הסוציאליים; עו"ד אסף תומר, בא כוח משרד העבודה והרווחה, טען כי העבירה התבצעה ממניע כלכלי שבסיסו שיקולים פסולים. התוצאה היא גזל בשכר המינימום של העובדים, כפי שקבע המחוקק; שכן, כל עובד חייב לקבל בתמורה לעבודתו בכדי להשתכר בכבוד.

בית הדין קבע  כי יש להשית על החברה הנאשמת קנס על סך 113,000 אלף ₪, וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך 3 שנים בגובה 226,000 ₪. זאת ביחס לעבירה של אי תשלום שכר מינימום ל- 5 עובדים במשך 5 חודשים. על פי בית הדין- שיקול הדעת במסגרת גזירת הדין, נבע בין היתר מכך שבמסגרת החקירה שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה, אשר הובילה להגשת כתב האישום, נמצא כי החברה תיקנה את ההפרה כבר בראשית החקירה ושילמה את הפרשי שכר המינימום לעובדים. מאחר ולחברה לא היה עבר פלילי קודם והיא הביעה חרטה והודתה בהזדמנות הראשונה, בית הדין לא רצה להביא לפגיעה אנושה בעתידה התעסוקתי של עובדיה הנוכחיים, שיאבדו את מקור פרנסתם במידה והיה גוזר על החברה קנס גבוה יותר. בעקבות המקרה החברה הנאשמת הנהיגה נהלי עבודה חדשים שמטרתם למנוע הישנות מקרה דומה.

התובעת הראשית עו"ד גלי לוי: "פעילות האכיפה וניהול יעיל של התיק הובילו לענישה משמעותית ולמיצוי הדין עם מעסיקים שעברו על הוראות החוק ופגעו באוכלוסייה מוחלשת וכן לשינוי מהותי בהתנהלותם. אני תקווה שההרשעה וגזר הדין בתיק זה יהוו גורם מרתיע גם ביחס למעסיקים אחרים המבצעים עבירות בתחום דיני העבודה. אנחנו נמשיך ונבצע את עבודתנו נאמנה וחשוב לנו שעובדים יידעו שניתן לפנות למשרדנו ולהתלונן לגבי עבירות ושאנו פועלים בנחישות לבירור הדברים, לחקירת נסיבות העניין ולמיצוי הדין עם מי שמבצע עבירות".

קנס של חצי מיליון ש"ח

קנס של חצי מיליון ש"ח לחברת קייטרינג שניכתה כספים משכרם של עובדיה שלא כדין

בעקבות חקירה ממושכת של מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה שהובילה להגשת כתב אישום, הרשיע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חברת קייטרינג בעבירה על חוק הגנת השכר. זאת לאחר הודאת החברה במסגרת הסדר טיעון כי בשני מקרים בהם ניכתה כספים משכרה של עובדת לא העבירה אותם לקופת הפנסיה שלה.

הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, באמצעות עו"ד ישראל שניידרמן, גרסה כי ניתן להשוות את עבירת אי-העברת ניכויים לפנסיה להכנסת יד לכיסו של העובד, ובטיעונים לעונש אף פירטה את המדיניות הברורה והחד משמעית בנוגע למיגור הפגיעה בעובדים והשמירה על זכויותיהם. מדיניות זו מיושמת גם באמצעות מינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה והרווחה, המוביל מבצעים רחבי היקף במסגרתם נבדקים תנאי העסקתם של עובדים, ושבעקבותיהם ננקטים הליכים כנגד מעסיקים המפרים אותם.

בהמשך לכך, כבוד השופט אורן שגב קבע בגזר הדין כי החברה תיקנס בסכום של 500 אלף ש"ח עבור שתי העבירות וכן, שתתחייב שלא לעבור על חוק הגנת השכר למשך שלוש השנים שאם לא כן – תחויב בקנס המקסימלי הקבוע בחוק על סך 1,300,000 ₪. השופט ציין כי לא ניתן להפריז בחשיבותו של חוק הגנת השכר, אשר כשמו כן הוא – חוק מגן. לדבריו, חשיבותו של החוק באה לידי ביטוי, בין היתר, בקנסות הגבוהים שקבע המחוקק כנגד מי שהפר אותו. עם זאת, בקביעת העונש ציין כבוד השופט כי קיימות נסיבות מקלות לטובת החברה: החברה הודתה במיוחס לה, לא ידוע על עבירות נוספות מסוג זה בחברה, ותיקונה המידי של העבירה ברגע שהדבר נודע למנהלי החברה מעיד על הפנמת חומרת העבירה.

מתחילת השנה (2017) ניתנו על ידי מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה 1,281 התראות מינהליות ו-247 עיצומים כספיים על סך כ-21 מיליון ₪ בגין הפרות חוק הגנת השכר, מתוכם 340 התראות ו-226 עיצומים כספיים על סך למעלה מ-19 מיליון ₪, בגין אי העברה של כספים שנוכו משכר אולם לא הועברו ליעדם (או הועברו ליעד באיחור); כמו כן, הוגשו על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה 10 כתבי אישום לפי חוק הגנת השכר וניתנו במהלך תקופה זו 13 גזרי דין.

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה יפה סולימני: "על מעסיקים לנהוג זהירות יתירה בשכרם של עובדיהם. הקנסות והעיצומים הכספיים שהמדינה מטילה על מעסיקים המפרים את חוקי העבודה לא נועדו להעשיר את קופת המדינה ואף לא למוטט עסקים, כי אם להדגיש את החשיבות הרבה המיוחסת להקפדה על קיום ושמירה של זכויות עובדים".

התובעת הראשית עו"ד גלי לוי: "עבירה של אי העברת ניכויי שכר ליעדם היא מהעבירות החמורות בדיני העבודה. במקרה הנוכחי, מדובר בעובדת בתחום הקייטרינג שהינו תחום המאופיין בעובדים ברמות שכר נמוכות. במסגרת גזר הדין ציין בית הדין כי מתחם ענישה שנע בין 80% ל- 100% מהקנס המקסימלי הולם את חומרת העבירה במקרים כגון המקרה הנוכחי. עם זאת, לאור התחשבות בנסיבות המקלות הספציפיות, הוריד השופט את רף הענישה בתיק הנוכחי לרף נמוך יותר שבין 20% ל- 80%. בהיעדר נסיבות מקלות הסכום שבית הדין היה מטיל על החברה היה אף גבוה מחצי מיליון ₪. מעסיקים צריכים להקפיד לקיים את החובות שהטיל עליהם המחוקק ולהיות מודעים לכך שסנקציות חמורות צפויות להם באם יבצעו עבירות מסוג זה".
​

קנס של 300,000 ₪ בגין הפרת זכויות עובדים

משרד העבודה והרווחה הגיש כתב אישום כנגד החברה, אשר צפויה לשלם קנס גבוה, בעקבות ניהול כספים לוקה והפרת זכויות חמורה

 

בעקבות כתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה כנגד חברת צעצועים, בגין עבירה של אי העברת סכומים שנוכו משכרם של עובדים ליעדם לפי חוק הגנת השכר, נקנסה החברה בסכום של 300,000 ₪ וכן נדרשה להתחייבות בסך 1,130,000 ₪ על מנת להימנע מביצוע עבירה מסוג זה, בה הורשעה לתקופה של שלוש שנים.

החברה הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק והפצת צעצועים, אשר העסיקה כ-13 עובדים. במשך מספר חודשים לא העבירה החברה כספים שהופרשו משכר העובדים אל חברות הביטוח אליהם יועדו הכספים במועד הנדרש, ובחלק מהמקרים אף לא העבירה כלל. העבירות התגלו בעקבות חקירה שניהל האגף לאכיפה פלילית במנהל הסדרה ואכיפה במשרד.

כתב האישום, שהוגש על ידי עוה"ד יצחק ששון, הוביל להרשעת החברה, ונשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט שמואל טננבוים, הדגיש כי אי העברת כספים שנוכו מהעובד ליעדם היא עבירה אליה יש להתייחס בחומרה. עבירה זו טומנת בחובה הטעיית עובדים, שעה שאלה נסמכים על הרישום בתלוש השכר ואינם מודעים לכך שהסכומים שמנוכים משכרם, בהתאם לרישום בתלוש השכר, ובפועל לא מועברים כספים אלו לקופה שבה אמורים הכספים להיצבר לטובתם. כתוצאה מכך עלול להיגרם לעובדים נזק מהותי ובכלל זה פגיעה בזכויותיהם הפנסיוניות..

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "אנו מברכים על הרשעת החברה. המדובר באחת העבירות החמורות בסקאלה בתחום דיני העבודה ובנסיבות בהן העבירות בוצעו לאורך זמן וכלפי מספר עובדים במקרים כאלה ראוי לצד ההרשעה הפלילית לגזור סכום כספי משמעותי. ענישה כזו תרתיע מלבצע עבירות שהמניע להן הינו מניע כלכלי. אנו נמשיך לפעול בנחישות במסלול הפלילי במקרים כגון אלה ובמקרים מהותיים אחרים, על מנת להוביל לכך שהמצב בפועל בשוק העבודה הישראלי יעלה בקנה אחד עם דרישות החוק".

 

כתב אישום נגד מעסיק שפגע בזכויותיה של עובדת בהיריון

על פי כתב האישום שהוגש על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה הועסקה העובדת  כמזכירה במשרה חלקית וכמורה לאנגלית, בפרויקט שמומן על ידי משרד החינוך. בתום שנת הלימודים ונוכח היציאה לחופשת הקיץ, הסתיים הפרויקט ותוכנן להתחדש ואולם, בהמשך לכך הודיעו לעובדת כי הפרויקט לא יתחדש. לעובדת הוצעה משרה חלופית כמורה למקצוע בו אין לה הכשרה מקצועית ובתעריף שעתי נמוך מזה שקיבלה בתפקידה הקודם, זאת ללא קבלת היתר ממינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה. העובדת סירבה למשרה החלופית לאור מהותה, כאשר לא הוצע לה תפקיד אחר אשר אין בו פגיעה בהיקף המשרה והשכר, ואף לא הוגשה בקשה לפיטוריה או לצמצום בהיקף משרתה או הכנסתה  וזאת, בניגוד לחוק עבודת נשים.

חוק עבודת נשים קובע כי פיטורים או פגיעה בהיקף משרה או הכנסה של עובד/ת הנמצאים בהריון או בטיפולי פוריות אסורים, אלא אם התקבל היתר מהממונה על תחום חוק עבודת נשים במינהל הסדרה ואכיפה. לשם קבלת ההיתר על המעסיק להוכיח כי אין קשר בין הפיטורין או צמצום היקף המשרה/ההכנסה לבין היות העובד/ת בהריון או בטיפולי פוריות. גם בסגירת עסק, או במקרים בהם העסק נמכר וממשיך לפעול ואין הפסקת העסקה בפועל, יש לפנות לקבלת היתר לגבי עובד/ת בהריון או בטיפולי פוריות.

בשנת 2016 ניתנו במינהל הסדרה ואכיפה 964 היתרים לסיום העסקה של עובדות ועובדים בהריון או בטיפולי פוריות, 11 היתרים לצמצום היקף משרה ו – 108 סירובים לבקשות לפטר או לצמצם את היקף משרתה של עובדת. כ – 60% מסך ההיתרים ניתנו בגין מצב כלכלי מוכח, דהיינו, סגירת עסק או פרויקט, צמצום בכח אדם, ירידה בהכנסות או מכירת פעילות וזאת, כאשר הממונה שוכנעה שהרוכש  אינו יכול להמשיך להעסיק את העובדת מסיבות כלכליות גרידא.

בנוסף לכך, במהלך השנה החולפת הטילו מפקחי מינהל הסדרה ואכיפה עיצומים כספיים בסך של כחצי מיליון ש"ח על 16 מקרים בהם הופר חוק עבודת נשים: ארבעה מעסיקים שפגעו בהיקף המשרה או שכרה של העובדת, 9 מעסיקים שפיטרו עובדת בהיריון ללא היתר, שני מעסיקים שפיטרו עובדת בחופשת לידה, ומעסיק נוסף שהעסיק עובדת במהלך חופשת הלידה שלה, בניגוד לחוק.

חוק עבודת נשים הוחל על שטחי יהודה ושומרון בשנת 2013. החוק קובע כי נשים המועסקות אצל מעסיקים ישראלים ביהודה ושומרון, תהיינה זכאיות לכל ההגנות הקבועות בחוק עבודת נשים. חוק עבודת נשים בא להבטיח את זכויות הנשים בעבודה. בין היתר, זכויות האישה במהלך תקופת הריון לרבות האיסור על צמצום משרה בתקופה המוגנת. הפרת הוראות החוק מהווים גם עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום והמחוקק אף הטיל אחריות גם על נושא משרה.

יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה: "על פי חוק עבודת נשים יש לנקוט ברגישות ובשיקול ביחס לעובד או עובדת הנמצאים בטיפולי פוריות או בהריון, בכל הקשור לפיטורים וכן לצמצום בהיקף המשרה או ההכנסה שלהם. מהנתונים שבידינו עולה כי רוב המעסיקים מכירים את החוק ומכבדים אותו, ובמקרים הרלוונטיים פונים למינהל בבקשה לקבלת היתר כנדרש בחוק. עם זאת, נמשיך בפעולותינו למיצוי הדין עם מעסיקים מפרים".

עובדים המעוניינים להתעדכן בנוגע לזכויותיהם על פי חוק במהלך טיפולי פוריות, הריון ולידה וכן מעסיקים, המעוניינים לדעת את חובותיהם כלפי עובדים בסטטוס זה, מוזמנים להתעדכן באפליקציה החינמית שפיתח המשרד בשם "זכותון להריון". פרט להנגשת הוראות חוק עבודת נשים ניתן לפנות דרכה למינהל, בין אם אתה מעסיק הרוצה להגיש בקשה להיתר ובין אם הפרו את זכויותיך כעובד/ת.

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "קיימת חשיבות להגנה על עובדות בהיריון שבפועל, ככלל, תתקשינה למצוא חלופות אחרות להעסקה בשוק העבודה לאור מצבן. המחוקק קבע בהיקשר לנסיבות המקרה הנוכחי כי לא ניתן לצמצם במשרה ולא ניתן להפחית בשכר ללא היתר מהשר. יש לקבל על כך היתר כדין מהממונה ללא קשר לעילה לביצוע ההפחתה בהיקף המשרה ו/או ההפחתה בשכר. מעסיקים אינם יכולים לקחת לעצמם חירות להחליט כי בשל העובדה שהצמצום מוצדק לטעמם אין צורך בקבלת היתר. יובהר כי הסנקציה הפלילית לעבירה זו לצד ההרשעה בבית הדין לעבודה הינה קנס פלילי בגובה מקסימלי של 150,600 ש"ח לכל עבירה. כמו כן, מוטלת ברב המקרים בהם מרשיע בית הדין את הנאשמים התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות בסך גובה הקנס המקסימלי".

קנס של עשרות אלפי שקלים על העסקת ילדים בניגוד לחוק

בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק קנסות של עשרות אלפי שקלים לקבלנים שסיפקו שירותי קטיף לחקלאים, על העסקת ילדים מתחת לגיל 14 ובשעות הלילה.

כתב אישום נגד קבלן שירותי כ"א שהפר זכויות עובדים

בעקבות חקירה של משרד העבודה והרווחה:
כתב אישום נגד קבלן שירותי כח אדם בתחום המנופאות שפעל ללא רישיון והפר זכויות עובדים

כתב אישום נוסף הוגש כנגד החברה שהזמינה מולו עובדים בניגוד לחוק

בעקבות חקירה של מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה, הגיש המשרד  כתב אישום כנגד קבלן שירותי כח אדם, הנאשם במתן שירותי כח אדם וזאת, ללא שהיה בידיו רישיון לעסוק כקבלן כח אדם על פי חוק.

על פי כתב האישום ממאי 2016 ועד פברואר 2017 כולל, סיפק הנאשם עובדים לעבודה בחברות בניה שונות,   בין היתר, לשם ביצוע עבודות הנפה באתרי בניה שונים וזאת, ללא שהיה בידיו רישיון לעסוק כקבלן כח אדם כמתחייב על פי חוק.

בנוסף לכך, כולל כתב האישום הפרות של זכויות עובדים: בניכוי סכומים משכרם של העובדים ללא שהעבירם למי שלו יועדו בתוך 30 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן ואף לא הועבר כל הניכוי, באי – מסירת תלושי שכר לעובדים וכן במסירת תלוש שכר אשר לא כלולים בו הפרטים האמורים על פי חוק; וזאת, בניגוד לחוק הגנת השכר. זו אף זו, הנאשם לא שילם לעובדים דמי פדיון חופשה שנתית בניגוד לחוק חופשה שנתית ולא מסר הודעה בכתב המפרטת את תנאי העסקתם בניגוד לחוק הודעה לעובד. כאמור, העבירות בוצעו כלפי מספר עובדים, לאורך תקופה של חודשים ארוכים תוך שהמעסיק פועל כקבלן כוח אדם ללא רישיון. תיק זה נפתח כחלק ממספר תיקים שניהל האגף לאכיפה פלילית כנגד חברות קבלן שפעלו ללא רישיון וסיפקו עובדים בתחום המנופאות, זאת לאחר שעלה כי הללו פועלות ללא רישיון קבלן כנדרש בחוק וכי חלקן מפרות בנוסף גם את זכויות עובדיהן.

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (1996) קובע כי קבלן כוח אדם או קבלן שירות בתחומי האבטחה והניקיון מחויב בקבלת רישיון ממינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה. קבלת הרישיון מותנית בבדיקת הרקע ואופן ההתנהלות של החברה ומנהליה, ומאפשרת למשרד לפקח על עבודת החברה ובכך להגן על זכויות עובדי הקבלן. החוק קובע עונש פלילי על קבלן שירות המספק שירותים ללא רישיון וכן על מזמין שירות, שהשתמש בשירותיה של חברה העובדת ללא רישיון.

 

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, הגב' יפה סולימני: "המחוקק הניח כי עובדי הקבלן מגיעים לרוב משכבות האוכלוסייה החלשות ביותר, ולכן יש להגן עליהם. הליך הרישוי מאפשר למינהל לפקח על אופן ההעסקה שלהם ולוודא כי זכויותיהם נשמרות, אך גם למזמין השירות – על אף שאינו המעסיק בפועל – האחריות לשמירת זכויות העובדים. על מזמיני השירות לוודא כי לקבלני כוח האדם איתם הם מתקשרים יש רישיונות כחוק, אחרת גם הם חשופים לכתבי אישום ולקנסות כפי שקובע החוק".

התובעת הראשית, עו"ד גלי לוי: "חשוב שיהיה ברור בשוק העבודה שאחריות פלילית מוטלת בהקשר הנוכחי, לצד הקבלן הלא מורשה, גם על מזמין השירות והוא לא יוצא ידי חובתו בעצם ההתקשרות להוצאת העבודה לעובדי קבלן כוח אדם או התקשרות עם נותן שירות בתחום הניקיון, השמירה והאבטחה. ככל שקיימת התקשרות עם אותו גורם שאינו מורשה כדין ותתגבש תשתית ראייתית לכך – יואשם גם מי שהתקשר עם אותו גורם. הפעילות בתחום הפלילי וסמכויות החקירה במסגרת הפרוצדורה הפלילית מסייעות למשרדנו להגיע לחקר האמת ומאפשרות נקיטת הליכים כנגד גורמים משמעותיים בשוק העבודה שמפרים זכויות עובדים כדוגמת נותני השירות שאינם מורשים כדין וכן מי שמתקשר איתם".

קיצור שבוע העבודה במשק

1. היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה, ללא הפחתה בשכר.
2. קיצור שבוע עבודה יבוצע על ידי הפחתת שעת עבודה אחת ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה
3. היום המקוצר ייקבע בהתאם לצרכי העבודה, ולמקובל במפעל, וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.
4. כאשר צרכי העבודה מחייבים זאת, רשאי המעסיק לשנות את היום שנקבע כיום מקוצר בשבוע ובלבד שיינתן לעובדים יום מקוצר אחר באותו שבוע, וככל הניתן בהתחשב בבקשות וצרכי העובדים.
5. למען הסר ספק, היה והעובד יידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר עקב צרכי עבודה, יעבוד העובד בהתאם לנדרש ובהתאם להוראות הדין, ותשולם לו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת.
6. במקומות עבודה בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעסיק את שעות העבודה של כל משמרת ואת סדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה, כתוצאה מהשינוי על פי הסכם זה.
7. למען הסר ספק, קיצור שבוע העבודה ל42 שעות שבועיות יחול גם על עובדים העובדים כיום יותר מ – 42 שעות בשבוע, אך פחות מ – 42 שעות עבודה.
8. בהתאמה לקיצור שבוע העבודה כאמור, שכר השעה יחושב על בסיס של 122 שעות לחודש עבודה.
9. אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות הסכמים והסדרים מיטיבים של שעות עבודה ומנוחה הנוהגים ערב חתימת צו זה.
10. הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתות שעות עבודה או לשינויים בתנאי
11. העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות.
12. זכויות צבורות של עובדים (כגון חופשה ומחלה) במקומות עבודה בהם שיטת החישוב נעשית על בסיס "שעות עבודה", יותאמו זכויות אלה לשיעור הצמצום בשעות עבודה כאמור בצו זה.

לצו המלא  – צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק

העסקים לא מתניידים

העסקים לא מתניידים: רק 3% מהעסקים בישראל עברו לחברת סלולר מתחרה למרות חוק הניידות

תחנת רדיו פופולרית הפרו זכויות עובדים

תחנת רדיו פופולרית ומנכ"ל התחנה הפרו זכויות עובדים ונקנסו על ידי בית הדין בכ-150,000 ₪

תחנת הרדיו הפופולרית  הודתה במסגרת הסדר טיעון כולל
כי ניכתה סכומים משכרם של עובדיה ולא העבירה אותם ליעדם

הסדרי הטיעון התקבלו בעקבות שני כתבי אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. כתבי האישום הוגשו בגין הפרת זכויות עובדים, כנגד התחנה  וכנגד מנכ"ל התחנה.

לפי כתבי האישום, שהוגשו על ידי עוה"ד מטעם הלשכה המשפטית, נקבע כי, במשך ארבעה חודשים ניכתה התחנה סכומים משכרו של אחד מעובדיה ולא העבירה אותם ליעדם, כמו כן ערכה התחנה תלושי שכר שלא כדין וכן, לא שילמה פדיון ימי חופשה. בנוסף, קיים אישום נוסף שצורף לפיו במשך 17 חודשים ניכתה התחנה סכומים משכרה של אחת מעובדות התחנה  ולא העבירה אותם ליעדם.

התחנה ביקשה להימנע מהרשעתה בטענה שהסכומים שנוכו מעובדיה היו נמוכים וכי הדבר נבע מנסיבות שאינן בשליטה. היא אף טענה כי תיקנה את ההפרות ושילמה לעובדיה את כל המגיע להם, הפנימה את הצורך בהגנה על זכויות העובדים, מינתה חשבת שכר ושכרה שירותי רואה חשבון שהכין תכנית כללית לפיקוח על כך שלא יהיו הפרות של זכויות עובדים. במסגרת הסדר הטיעון מנכ"ל התחנה, הודה והורשע בכל העבירות שיוחסו לו ונקנס בסכום של 14,600 ₪. תחנת הרדיו הודתה בחלק מהעבירות ונקנסה בסכום של 21,000 ₪ בגין עבירות אלו. לגבי יתר העבירות הרשיעה נשיאת בית הדין, את החברה וגזרה עליה קנס על סך 113,000 ₪. בסך הכול נקנסה תחנת הרדיו ב-134,000₪.

בשלוש השנים האחרונות בגין הפרות של צו הרחבה לפנסיה חובה וחוק הגנת השכר (ניכויים ואי העברה) הוטלו על ידי מינהל הסדרה ואכיפה כ-4,100 התראות מנהליות וכ-700 עיצומים כספיים בסכום של 52,000,000. כמו כן הוגשו על ידי הלשכה המשפטית ו-130 כתבי אישום.

התובעת הראשית: "ניכוי סכומים משכר ללא העברתם ליעדם היא מהעבירות החמורות בתחום דיני העבודה. במקרה הנוכחי קיים ריבוי עבירות שבוצעו במשך חודשים רבים. אנו שמחים שהנאשמים לקחו על עצמם אחריות לשנות את התנהלותם ולצד הענישה וקבלת האחריות על מעשיהם הכניסו מנגנון פיקוח ובקרה על מנת למנוע ביצוע עבירות בעתיד. אנו תקווה כי כלל המעסיקים במשק מבצעים ויבצעו פעולות פיקוח ובקרה על מנת לוודא עמידה בדרישות על פי חוק".

כתיבת פרויקט קורס בודק שכר מוסמך

פורסם באתר משרד הרווחה  – מתווה לכתיבת פרויקט גמר בקורס בודק שכר מוסמך

תאריך פרסום: 03/01/2018
יחידה מפרסמת: פיקוח מקצועי פדגוגי

• 
  מתווה לכתיבת פרויקט גמר בקורס בודק שכר מוסמך
  

קיצוץ: כך צמצמו חברות רבות את הבונוסים, ארוחות וקייטנות

קיצצו לכם את הבונוסים? פתאום דורשים מכם לשלם על ארוחות שעד עתה היו על חשבון המעביד או מסובסדות? אתם לא לבד. כרגיל, בתקופות של האטה כלכלית, חברות רבות מחפשות דרכים להתייעל, וזאת בנוסף לתהליכי התייעלות כואבים יותר כמו פיטורי עובדים וקיצוצי שכר.
מנתוני חברת עוקץ מערכות, המתמחה במערכות שכר, שעוני נוכחות ובפתרונות נוכחות סלולריים, עולה כי חברות רבות ביצעו קיצוצים בהשתתפות במימון ארוחות, הענקת בונוסים, השתתפות בקייטנות לילדי העובדים ובאירועי חברה.
הנתונים שאותם מציגה החברה מבוססים על עיבודי תלושי שכר של כ-19.7 אלף עובדים, המועסקים בחברות מענפים שונים.
המקומות שבהם הורגשו בעיקר הקיצוצים בתחום המזון היו חברות ההיי-טק הגדולות וענפי המסחר והשירותים. בחברות ההיי-טק הגדולות חלה במחצית הראשונה של 2013 ירידה של 11% בהשוואה ל-2011 כולה במספר החברות המשתתפות במימון ארוחות לעובדיהן. בענפי המסחר והשירותים חלה ירידה של 7.8% ובתעשייה חלה ירידה של 5.8% במספר החברות המשתתפות במימון ארוחות בתקופה זו. לעומת זאת, בענף השמירה והאבטחה חלה ירידה של 3.5%, ובענפי הביטוח והפיננסים חלה ירידה קלה של 2.3% בשיעור החברות המשתתפות במימון ארוחות.
לדברי אבי פרץ, מנכ"ל חברת פתרונות אפקטיביים, העוסקת בייעוץ עסקי לחסכון ובקרת עלויות, "הצורך להפחית עלויות הוא כורח קיומי עבור חברות רבות, אשר חלקן אף בחרו לבטל כליל את מעורבותן בעניין זה והעבירו את הנושא לטיפולם ואחריותם הבלעדיים של העובדים, אשר רוכשים באופן ישיר את המזון מהספק. יש שורת פתרונות שמאפשרים לחברות להקטין את סעיף הוצאות המזון באופן שיקטין ככל שניתן את הפגיעה בעובדים. כך, ניתן לצמצם את התפריט והמגוון שבו תוך יצירת תפריט מודולרי, שמאפשר לרכוש חלקים מן הארוחה בהתאם לצורכי ולתקציב העובד – מרק בלבד, סלט בלבד, מנה עיקרית בלבד. יש אף אפשרות לצמצם את שעות ההגשה, וכך גם את עלויות התפעול".

פתרונות אפקטיביים קיצוץ