יום שבת, 30 באוקטובר 2021

נוסחת ה 4X4 שיטת ניהול מנצחת

 

כמנהלים מובילים בארגון אנחנו צריכים לאחוז ביכולת לא טריוויאלית היכולת לחיות בין החזון הגרנדיוזי לבין היכולת לייצר תוכנית עבודה פרקטית לצוותים השונים, שותפים ובעלי העניין שלנו.

היכולת לזוז על ציר הזמן ולדעת לחשוב אסטרטגיה ולבצע פרקטיקה היא תכונה קריטית בעבודה בארגון עם שותפים פנימיים, חיצוניים וצוותים בהובלתכם.

מצד אחד אנחנו צריכים לייצר את החזון האסטרטגי שאותו אנשים צריכים לדמיין, לחוש ולהאמין בו לאורך הדרך ומצד שני אנחנו צריכים לבחור את המשימות המדויקות ביותר שיתנו ערך ללקוחות שלנו בטווח הזמן המיידי יחד עם זאת ישרתו את האסטרטגיה ארוכת הטווח. 

לטובת התהליך הנ״ל – קיימת פרדיגמת החשיבה של ״נוסחת ה 4X4״. 

נוסחת ה- 4X4 היא כלי למנהל שמאפשר ליצור אסטרטגיה מדורגת המחברת את כלל הנקודות בארגון בדרגים השונים ומאפשרת למנהל לבחור בטווח זמן הרלוונטי שאותו הוא רוצה לייצר.

ולהלן הנוסחה:

  • 4 ימים – הכאן ועכשיו – מה המשימות הקריטיות לביצוע ב 4 ימים הקרובים? אלו משימות הברורות ביותר לצוות ואנו כמנהלים צריכים להכיר אותן ברמה המספקת כדי לייצר ערך כמה שיותר מהיר ללקוחות שלנו.
  • 4 שבועות – העתיד הנראה לעין – צוותי עבודה מחפשים ודאות קרובה. אף דרג עבודה לא רוצה להיות חסר מעש. המשימות והיעדים במסגרת 4 השבועות הבאים הם המדרגה הטקטית הבאה, מעט פחות ברורות מהמדרגה הקודמת אך מאפשרות עתיד ברור לצוות. 
  • 4 חודשים – היעד לשלישון הבא – לפי מחקרים שונים, תקופה של 4 חודשים היא תקופת זמן שהאדם הממוצע אין יכול לכמת אותה בפרספקטיבה מדויקת. היא מייצגת תקופת זמן עתידית, ״שנגיע אליהם יהיה בסדר״ ובה אנחנו צריכים לטשטש עוד יותר את הוודאות אך עם תובנות מוגדרות שמאפשרות לנו להניח הנחות רחבות על צוותי העבודה, היעדים והמוצרים השונים. בתקופה של 4 חודשים אנחנו צריכים לייצר קפיצה משמעותית ביעדים ולבצע טרנספורמציה למדרגה הבאה המשמעותית של המחלקה/מוצר/צוות שמספקת ערך משמעותי ללקוחות.
  • 4 שנים – החזון האוטופי – 4 שנים זה סדר גודל של מעבר של תקופת חיים משמעותית של האדם הממוצע (תקופת התיכון, תקופת הצבא, תואר ראשון) בכל 4 שנים אנחנו מבצעים קפיצה לא לינארית במסלול החיים שלנו (בדרך כלל) כפי שאנחנו יודעים לדמיין מה נרצה שיקרה בעוד 4 שנים ואף אדם לא יכול להבטיח שאכן זה מה שיקרה בדרך כך גם עם החזון שלנו. בהסתכלות של 4 שנים אנו נדרשים לייצר תפיסה חזונית עם קווי אסטרטגיה ברורים שהיא נמצאת במרחב הדמיון אך כל בר דעת שמכיר את עיסוקנו יכול להבין מדוע אנחנו שואפים לכיוון זה. במקרים רבים, נהוג להתחיל מהחזון ה4 שנים קדימה וממנו לגזור את שאר תקופות הזמנים של הנוסחה וכך ליצור תוכנית עבודה רב שנתית מסונכרנת עם כיוון ברור שניתן להתחבר אליו בכל דרג עבודה.

אני מזמין אתכם לנסות ולייצר את ״נוסחת 4X4״ שלכם, לשייף את החזון, לייצר ודאות לדרגים שונים ולאפשר לכם לפרוק את המחשבות, לחיות בנוחות על ציר הזמן ואיתו לייצר תוכנית עבודה פרקטית שפוגשת יעדים ברורים לצוות, בעלי העניין, שותפים לקוחות ומעל הכל לכם – המנהלים המובילים בארגון.

עוד מאמרים מבית מומחי פתרונות



יום ראשון, 24 באוקטובר 2021

רשות המיסים עבירות מס הכנסה / מע"מ

 

16 חודשי מאסר בפועל נגזרו על תושב אשדוד בגין ביצוע שורת עבירות מע"מ

עוד מאמרים בנושא...

פסקי דין

רשות המיסים עבירות מס הכנסה / מע"מ

16 חודשי מאסר בפועל נגזרו על תושב אשדוד בגין ביצוע שורת עבירות מע"מ 16 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 50,000 ₪ הוטלו על תושב אשדוד, בגין שורת עבירות מע"מ שביצע על פני תקופה של כשנתיים בשתי חברות שונות בהן שימש כמנהל. כבוד השופט יהודה ליבליין

קרא עוד »
פסקי דין

החתימה הכריעה: הנתבע ישלם לשותפו כ-650,000 שקל

שני שותפים בעסק שנקלע לחובות חתמו על הסכם לתשלום החובות וסיום השותפות. הנתבע לא שילם את חלקו לבנק, והתובע נאלץ לשלם במקומו. ביהמ"ש דחה את גרסת הנתבע שטען כי התובע הטעה אותו לפני החתימה.

קרא עוד »
פתרונות אפקטיביים
דיני חברות

עירייה ניסתה לגבות 8 מיליון שקל מבעל חברה – ביהמ״ש עצר אותה

עירייה פתחה בהליכי גבייה נגד בעל שליטה בחברה שלא שילמה ארנונה על נכס. עתירה שהגיש התקבלה ונקבע כי פעולות העירייה נעשו בסטייה מהכללים הקבועים בחוק. השופט שמואל בורנשטין קיבל לאחרונה עתירה מנהלית שהגיש בעל שליטה בחברה נגד עיריית רחובות. העירייה פתחה נגד העותר בהליכי גבייה עקב חוב

קרא עוד »

יום שני, 18 באוקטובר 2021

עיצומים כספיים והתראות מינהליות

 

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה. 

החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט בהליכים לאכיפה מינהליים, בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השנייה לחוק. זאת כנגד המעסיק, ובמקרים מסוימים נגד מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ונגד מזמין שירות.

התראה מינהלית

בהתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו להפסיק הפרה של הוראה שבדיני העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, שאם לא כן יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת. 

התראה מינהלית מאפשרת למעסיק לתקן את ההפרה בלא שיוטל עליו עיצום כספי.

מעסיק שנמסרה לו התראה מינהלית, רשאי לפנות לממונה עיצומים בכתב, תוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה מסיבות אלה: המעסיק לא ביצע את ההפרה, או שהמעשה שביצע המעסיק אינו מהווה הפרה.

ממונה עיצומים שקיבל בקשה לביטול התראה מינהלית, רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה.

בנסיבות בהן מעסיק ממשיך בהפרה, אף שקיבל התראה מינהלית, תימסר לו דרישת לתשלום עיצום כספי בשל הפרה נמשכת ואם חזר והפר את אותה הוראה, תוך שנתיים מיום שנמסרה לו ההתראה, תימסר לו הודעה על כוונה לחייבו בתשלום עיצום כספי בשל הפרה חוזרת.

קבצים להורדה

יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

אקטואליה – ניהול בזמן משבר

 

אילו אתגרים ואילו הזדמנויות מציב לנו המשבר כמנהלים?

 אתגר הגמישות הארגונית

במהלך השינויים התכופים למדנו את חשיבות הגמישות הארגונית:

  • גמישות בניהול המשאב האנושי בהתאמה לצרכים – הגדרת שעות העבודה ותפקידי העובד מבלי להתקבע בהגדרות ונהלים שאין להם תכלית, יחד עם שמירה על כבוד העובד ותחושת יציבותו – שינוי שעות הפעילות של העובד, צמצום פעולות לא חיוניות, הסברה לעובדים, ביצוע פעולות להשגת תקשורת וגיבוש והתאמת תוכנית העבודה ליעדים.
  • גמישות מול הלקוח – הבנת מצוקת הלקוחות וצורכיהם המשתנים וביצוע פעולות לחיזוק הקשר עימם, כגון שינוי שעות האספקה, הגעה לבית לקוח, מתן מענה שירותי בשעות משתנות והתאמת תמהיל המוצרים לתקופה הזו.
  • גמישות מול הספקים – ביצוע תיאום ציפיות מול הספקים, התאמת התמחיר ותכולת האספקה לצרכים המשתנים, תוך רגישות לזמני התשלום ולתזרים הספק.
  • גמישות לוגיסטית – עבודה מהבית ואספקת ציוד טכני ועזרים לעובדים.

אתגר ההעסקה

במהלך השינויים התכופים נחשפנו לאופנים שונים ומגוונים של העסקה:

  • עבודה מהבית – יש לוודא שלעובד יש תוכנית עבודה מסודרת ומשימות מוגדרות.
  • שינוי בשעות המשרה – יש לבחון את שעות השירות, שעות קבלת הלקוחות ומועדי האספקה.
  • חל"ת – האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום בארגונים שהעבודה בהם הושבתה.
  • ריכוז תפקידים – זמן להיכנס "מתחת לאלונקה"', לרכז תפקידים ופעולות.

אתגר ההתייעלות

  • סיווג לעיקר ולטפל ובניית סדרי עדיפויות מחדש.
  • ביצוע בדיקות לגבי מה נחוץ ומה נחוץ פחות.
  • דרכים להתייעלות בתהליך ניהול הספקים וניהול ההזמנות.
  • ביצוע בקרת חשבוניות מרחוק.
  • בחינת המבנה הארגוני והוצאות השכר בהתאם לשינוי בהכנסות.

ההזדמנות השיווקית

  • חיזוק הקשר עם הלקוחות – בתקופת הסגר והחגים לקוחות רבים פנויים לקיום תקשורת.
  • פיתוח מוצרים ושירותים – התקופה מצריכה יצירתיות וזיהוי צרכי הלקוח תוך פיתוח מוצרים ושירותים לאתגרים העומדים בפניו.
  • בולטות בשוק השוק פתוח למי שייזום, יוביל ויבלוט בעוד עסקים רבים יתמקדו רק בהישרדותם.

ההזדמנות הניהולית

  • מנהיגות העובדים מצפים למנהיגות בעלת חזון שתוביל אותם בעת המצוקה.
  • תקשורת העובדים מצפים למנהלים שידאגו להם ויתקשרו להם את המידע והמשמעויות בתקופה זו.
  • גיבוש העובדים מצפים למנהלים שיגבשו אותם לצוות.
  • סדר וארגון הזדמנות לדאוג לסדר וארגון שאינם בעדיפות בעת שגרה, כגון שיפוץ תשתיות, צביעה, ניקיון וריענון לוגיסטי.
  • תכוניות עבודה – הזדמנות לבנות תוכנית עבודה לאחר היציאה מהסגר, לשנה הבאה, לפריצה מחודשת.

עוד מאמרים מבית מומחי פתרונות אפקטיביים…

יום רביעי, 6 באוקטובר 2021

ייפוי כוח מתמשך כי חובה לדאוג לעתיד

 

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.

האדם (הנקרא "הממנה") בוחר מרצונו, בשלב בו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען, מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו ישתנה לרעה, בשל הידרדרות במצבו. הידרדרות במצב יכולה לנבוע כתוצאה מתאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם.

הדרך לעשות זאת הינה על ידי מינוי של מיופה כוח במסגרת ייפוי כוח מתמשך, שיהיה מוסמך לפעול בשם אותו אדם בעתיד, כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעניינו בעצמו.

  • הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו – האישיים, הרפואיים והרכושיים או רק לחלקם :
  • ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים – מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים.
  • ייפוי כוח מתמשך בעניינים רפואיים – מתייחס לעניינים הבריאותיים של הממנה.
  • ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש – מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.
  • ייפוי כוח מתמשך בענייני עסקים – מתייחס להחלטות לגבי ניהול העסק במידה והממנה הינו עצמאי / שותף / בעלים של עסק.

מי יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך

  1. האדם אשר מעניק ייפוי כוח על ענייניו ("הממנה") והאדם שיהיה מוסמך לקבל החלטות ולבצע אותן בשמו ("מיופה הכוח") חייבים להיות מעל גיל 18.
  2. ייפוי כוח מתמשך יערך וייחתם בפני עורך דין שאין לו עניין אישי בייפוי הכוח ואשר עבר הכשרה מקצועית מטעם האפוטרופוס הכללי.
  3. קיימת חובת הפקדה של ייפוי הכוח המתמשך במרשם המנוהל על-ידי האפוטרופוס הכללי. רק לאחר קבלת אישור הפקדה והטבעת חותמת ההפקדה על גבי ייפוי הכוח המתמשך, ניתן לראות את ההפקדה כמאושרת. 

הנחיות מקדימות

  • הממנה יכול לקבוע קביעה כללית – כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות ובכך להשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים וזאת באמצעות קביעת הנחיות מקדימות.

אדם מיודע או פיקוח

הממנה רשאי לקבוע אדם מיודע (או מספר אנשים מיודעים) שיקבל מידע או דיווחים ממיופה הכוח על החלטות שקיבל ועל פעולות שביצע או לקבוע שהאפוטרופוס הכללי יפקח על מיופה הכוח.

 

עוד מאמרים מבית מומחי פתרונות…

יום ראשון, 3 באוקטובר 2021

החתימה הכריעה: הנתבע ישלם לשותפו כ-650,000 שקל

 

שני שותפים בעסק שנקלע לחובות חתמו על הסכם לתשלום החובות וסיום השותפות. הנתבע לא שילם את חלקו לבנק, והתובע נאלץ לשלם במקומו. ביהמ"ש דחה את גרסת הנתבע שטען כי התובע הטעה אותו לפני החתימה.

בית משפט השלום בעפולה קיבל חלקית את תביעתו של בעל עסק נגד מי שהיה שותפו, והורה לאחרון לשלם לתובע כ-655,000 שקל. השופטת מאג'דה ג'ובראן-מורקוס קבעה כי הנתבע לא הצליח להוכיח שהוטעה לפני שחתם על הסכם לפירוק שותפות.

התובע והנתבע ניהלו יחד עסק לגידול ושיווק ירקות, באמצעות חשבון משותף בבנק מזרחי-טפחות. במועד פתיחת החשבון הפקיד התובע בידי הבנק בטוחות שנועדו להבטיח את פירעון החובות שייצברו בחשבון.

בשנים הראשונות העסק הרוויח, אולם בהמשך השניים החלו לצבור חובות, עד שהתובע ביקש לסיים את השותפות. הצדדים פנו אל עורך דין, שערך להם בתחילת שנת 2012 הסכם לסיום השותפות ולפירעון החובות וההלוואות שנטלו.

בהסכם הם הצהירו כי "כל אחד מהם חייב במחצית החוב בחשבון המשותף לרבות יתרות בהלוואות ובעו"ש".

בתביעתו – במסגרתה תבע למעלה ממיליון שקלים – טען התובע בין היתר כי העסק צבר חובות כבדים אותם הוא נאלץ לפרוע בעצמו לאחר שהבנק פנה אל הצדדים בדרישות, ומתוך חשש שהבנק יפרע בטוחות שלו ויקזז פקדונות פרטיים.

הנתבע לא הכחיש שחתם על ההסכם, אך טען, בין היתר, כי התובע הטעה אותו במכוון והחתים אותו על הסכם ששונה במהותו מבסיס ההסכמה שהושגה בין הצדדים לפני החתימה. לטענת הנתבע הוא נתן בתובע אמון מל ולא טרח לעיין בהסכם ולוודא שתוכנו עולה בקנה אחד עם ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, אלא הסתפק בהסבר שנתן לו התובע בטרם חתם עליו.

הכיר את שניהם

השופטת ג'ובראן-מורקוס הבהירה כי "חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאכן קרא אותו, הסכים לתוכנו והיה מודע למשמעות הנובעת מהחתימה עליו ולכן אינו יכול להתנער מהאמור בו."

בהמשך הבהירה השופטת כי ההסכם תקף ומחייב, לאחר שקבעה כי הנתבע לא הצליח להוכיח להוכיח "חתימה ללא ידיעה". בהקשר זה השופטת התחשבה בעדותו האמינה של עורך הדין שהכיר את הצדדים וניסח את ההסכם לבקשתם המשותפת, אשר סיפר כי שניהם נכחו במשרדו, ואף הכחיש שההסכם נערך על פי הנחיות התובע בלבד.

עם זאת, השופטת קיבלה טענה אחרת של הנתבע, ולפיה הוא העביר לחשבון המשותף סכום של 242,000 שקל, וכן נתן לתובע שיק על סך 100,000 שקל – טענות שלא נסתרו על ידי התובע ונתמכו בעדות נציג הבנק.

טענתו של הנתבע כי העביר סכומים לכיסוי חלקו בחוב לא הוכחשה ולא נסתרה בידי התובע, והיא אף זכתה לאישור בעדויותיהם של התובע ונציג הבנק שהעיד מטעמו.

בהתאם לכך לאחר שהפחיתה את סכומים אלה מחובות הצדדים, השופטת קבעה כי הנתבע ישלם לתובע 655,716 שקל.

בכל הקשור לחיוב בהוצאות משפט, לנוכח הפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק מחד, וטענות הסרק של הנתבע מאידך, השופטת החליטה שכל צד ייצא בהוצאותיו.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד אברהם בן צבי עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק

פורסם באתר פסק דין

עוד מאמרים בנושא פסקי דין…

פסקי דין

החתימה הכריעה: הנתבע ישלם לשותפו כ-650,000 שקל

שני שותפים בעסק שנקלע לחובות חתמו על הסכם לתשלום החובות וסיום השותפות. הנתבע לא שילם את חלקו לבנק, והתובע נאלץ לשלם במקומו. ביהמ"ש דחה את גרסת הנתבע שטען כי התובע הטעה אותו לפני החתימה. בית משפט השלום בעפולה קיבל חלקית את תביעתו של בעל עסק

קרא עוד »
פתרונות אפקטיביים
דיני חברות

עירייה ניסתה לגבות 8 מיליון שקל מבעל חברה – ביהמ״ש עצר אותה

עירייה פתחה בהליכי גבייה נגד בעל שליטה בחברה שלא שילמה ארנונה על נכס. עתירה שהגיש התקבלה ונקבע כי פעולות העירייה נעשו בסטייה מהכללים הקבועים בחוק. השופט שמואל בורנשטין קיבל לאחרונה עתירה מנהלית שהגיש בעל שליטה בחברה נגד עיריית רחובות. העירייה פתחה נגד העותר בהליכי גבייה עקב חוב

קרא עוד »