סירוב לעבוד במנוחה השבועית – תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
- מעסיק לא יכול לסרב לקבל לעבודה מועמד שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית או לדרוש ממועמד התחייבות לעבודה במנוחה השבועית כתנאי לקבלתו.
- עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד, רשאי להודיע למעסיקו לא יאוחר מ 3 – ימים מיום הדרישה או ההודעה שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.
- החל מיום 21.6.2018 (מועד פרסומו של החוק) ועד למועד כניסתו של החוק לתוקף, על המעסיק להודיע לעובד שהתחיל לעבוד לפני ה 1.1.2019 – על כוונתו לדרוש לעבוד במנוחה השבועית.
- ייכנס לתוקף ביום 1.1.2019 ולא יחול על מוסדות שנקבעו בתיקון לחוק.
חוק שעות עבודה ומנוחה, תיקון מס' 18, התשע"ח 2018.
צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה
- קיצור שבוע העבודה ל 42 – שעות
שבוע העבודה יקוצר על ידי הפחתת שעת עבודה ביום מוגדר וקבוע ללא הפחתה בשכר (לא חל על עובדי משמרות). - העסקה בשעת הקיצור
אין מניעה להעסיק את העובדים ביום המקוצר שיוגדר תוך תשלום שעות נוספות בהתאם. - ערך שעת עבודה
שכר השעה יחושב לפי 182 שעות לחודש (במקום 186 כיום).
* שכר מינימום שעתי - תשלום לעובד שעתי במשרה מלאה:
אפשרות אחת – העלאת השכר השעתי ב 2.2% –
אפשרות שניה – תוספת תשלום בגובה 4 שעות חודשיות (שירדו ברמה
החודשית בשל קיצור שבוע העבודה) - היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות – החל ממרץ 2018
12 שעות ליום ו 16 – שעות נוספות בשבוע.
הפסקה בין יום למשנהו
חוק שעות עבודה ומנוחה
- בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות (סעיף 21 לחוק).
- הפסקה הניתנת במהלך יום עבודה לא תעלה על 3 שעות (סעיף 20 לחוק).
האם כאשר אין הפסקה של 8 שעות בין יום עבודה למשנהו יש לראות בשעות העבודה של שני הימים / המשמרות כיום עבודה אחד ולשלם גמול שעות נוספות בהתאם?
- הזכאות לגמול שעות נוספות ניתנת כאשר העובד עבד ביום העבודה מספר שעות העולות על תחום שנקבע לכך בחוק או מכוחו. העובדה שבין יום עבודה למשנהו יש הפסקה שהיא פחות מ 8 שעות, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו "יום עבודה" של משמרת הקודמת ולכן מזכות בגמול שעות נוספות.
- נקבע כי המחוקק לא קבע סעד כספי בדמות של תשלום גמול שעות נוספות בצד הפרה של סעיף 21 לחוק הקובע כי בין יום אחד למשנהו תהא הפסקה של 8 שעות, אלא שהמחוקק קבע דרכי אכיפה להפרת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה במישור הפלילי ובמישור המנהלי.
סעדים במקרה של אי מתן הפסקה בין יום עבודה למשנהו
- סעד מינהלי מכוח החוק להגברת אכיפה, התשע"ב 2011 – עיצום כספי עד ₪ 5,040 לעובד.
- סעד פלילי מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה קנס (בחוק מעודכן בלירות) ו/או מאסר עד חודש אחד.
באדיבות משרד עורכי דין אפרת דויטש ושות'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה