כ-202 אלף ש' למדריך תיירים שהתפטר כי לא הפרישו לו פנסיה

המעסיקה טענה כי פעלה לפי בקשת התובע ושילמה לו שכר חודשי גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בתשלום הפנסיה אך לא הצליחה להוכיח זאת. משכך היא חויבה בתשלומים בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בענף מורי הדרך.

כ-445,000 ש' פיצויים למדריכת טיולים שלא קיבלה שכר על שעות נוספות

השופטת דחתה את עמדת החברה המעסיקה, וקבעה כי על יחסי הצדדים חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיהן אחרי 8 שעות יומיות יש לשלם שעות נוספות.

קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שהפרו זכויות עובדים

בעקבות כתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה:

קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שפעלו ללא רישיון קבלן והפרו זכויות עובדים

בנוסף, חתמו על התחייבות על סך 60,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהם הורשעו במשך 3 שנים.

חקירה שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה הביאה להרשעתם הפלילית של חברה ומנהלה, על כך שסיפקו שירותי ניקיון ללא שהיה בידם רישיון ממשרד העבודה וכן הפרו זכויות עובדים. מנהל החברה הוא גם בעליה היחיד.

מדובר בחברה העוסקת באספקת עובדים לצרכי אחזקה וניקיון שהעסיקה למעלה מ-30 עובדים.

כאמור, בנוסף להרשעתה בעיסוק כקבלן ללא רישיון בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, החברה ומנהלה הורשעו על פי הודעתם בעבירה על ניכוי כספים משכר עובד מבלי להעבירם למי שיועדו הסכומים וזאת, בניגוד לחוק הגנת השכר; בעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שנתית ואי תשלום פדיון חופשה וזאת, בניגוד לחוק חופשה שנתית; וכן בהפרעה למפקח בשימוש בסמכויותיו וזאת, בניגוד לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

כבוד השופטת אנגלברג שהם מבית הדין האזורי בבאר שבע קבעה: "ככלל, בעבירות של פגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים, במסגרת קביעת מתחם הענישה בשקילת הערכים החברתיים יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה ומחובתו של בית הדין למנוע את ניצולם לרעה… על הענישה להיות כלכלית אפקטיבית שתהלום את חומרת העבירה ותרתיע מביצועה".

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המנהל הורשע במסגרת אחריותו כנושא משרה ונקנס ב-50,000 ₪ בגינן. החברה נקנסה ב-55,920 ₪. בנוסף, חתמו על התחייבות על סך 60,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהם הורשעו במשך 3 שנים.

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, הגב' יפה סולימני: "שוב אנו נתקלים במקרה בו חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון מפרה זכויות עובדים; משטר הרישוי של המשרד נועד למנוע בדיוק מצבים מעין אלו, בהם מנצלים עובדים המשויכים לאוכלוסייה מוחלשת ומפרים את זכויותיהם על פי חוק. הרישיון נועד, בין היתר, לאפשר למשרד לפקח על כך שהעובדים אכן מקבלים את הזכויות המגיעות להם על פי דיני העבודה. על חברות המספקות שירותי כח אדם, שמירה או ניקיון לפעול רק כשברשותן רישיון המשרד – חברות שתעסוקנה בתחומים הללו בלא רישיון חשופות לסנקציות פליליות".

התובעת הראשית, עו"ד גלי לוי: "אנו מברכים על הרשעת החברה ומנהלה. קבלני כוח אדם הינם גורם משמעותי בשוק העבודה וקיימת חשיבות רבה בהבאתם לדין של העוברים על חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם. עינינו הרואות שקבלן שירותי הניקיון לא רק שעקף את משטר הרישוי אלא גם הפר זכויות עובדים, ובכך רמס את זכויותיהם הסוציאליות וביצע עבירות נוספות על החוק. אנו פועלים במרץ בניסיון למגר את תופעת קבלני כוח האדם והשירותים הפועלים ללא רישיון. יובהר כי הסנקציות הפליליות בהתאם לחוק הן ביחס למי שעוסק כקבלן כוח אדם או קבלן שירותים ללא רישיון וגם ביחס למזמין שירות שמתקשר עם קבלן שאינו בעל רישיון כדין".

קנס של 300,000 ₪ בגין הפרת זכויות עובדים

משרד העבודה והרווחה הגיש כתב אישום כנגד החברה, אשר צפויה לשלם קנס גבוה, בעקבות ניהול כספים לוקה והפרת זכויות חמורה

 

בעקבות כתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה כנגד חברת צעצועים, בגין עבירה של אי העברת סכומים שנוכו משכרם של עובדים ליעדם לפי חוק הגנת השכר, נקנסה החברה בסכום של 300,000 ₪ וכן נדרשה להתחייבות בסך 1,130,000 ₪ על מנת להימנע מביצוע עבירה מסוג זה, בה הורשעה לתקופה של שלוש שנים.

החברה הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק והפצת צעצועים, אשר העסיקה כ-13 עובדים. במשך מספר חודשים לא העבירה החברה כספים שהופרשו משכר העובדים אל חברות הביטוח אליהם יועדו הכספים במועד הנדרש, ובחלק מהמקרים אף לא העבירה כלל. העבירות התגלו בעקבות חקירה שניהל האגף לאכיפה פלילית במנהל הסדרה ואכיפה במשרד.

כתב האישום, שהוגש על ידי עוה"ד יצחק ששון, הוביל להרשעת החברה, ונשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט שמואל טננבוים, הדגיש כי אי העברת כספים שנוכו מהעובד ליעדם היא עבירה אליה יש להתייחס בחומרה. עבירה זו טומנת בחובה הטעיית עובדים, שעה שאלה נסמכים על הרישום בתלוש השכר ואינם מודעים לכך שהסכומים שמנוכים משכרם, בהתאם לרישום בתלוש השכר, ובפועל לא מועברים כספים אלו לקופה שבה אמורים הכספים להיצבר לטובתם. כתוצאה מכך עלול להיגרם לעובדים נזק מהותי ובכלל זה פגיעה בזכויותיהם הפנסיוניות..

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "אנו מברכים על הרשעת החברה. המדובר באחת העבירות החמורות בסקאלה בתחום דיני העבודה ובנסיבות בהן העבירות בוצעו לאורך זמן וכלפי מספר עובדים במקרים כאלה ראוי לצד ההרשעה הפלילית לגזור סכום כספי משמעותי. ענישה כזו תרתיע מלבצע עבירות שהמניע להן הינו מניע כלכלי. אנו נמשיך לפעול בנחישות במסלול הפלילי במקרים כגון אלה ובמקרים מהותיים אחרים, על מנת להוביל לכך שהמצב בפועל בשוק העבודה הישראלי יעלה בקנה אחד עם דרישות החוק".

 

קנס של עשרות אלפי שקלים על העסקת ילדים בניגוד לחוק

בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק קנסות של עשרות אלפי שקלים לקבלנים שסיפקו שירותי קטיף לחקלאים, על העסקת ילדים מתחת לגיל 14 ובשעות הלילה.

הלנת שכר עבודה

אי תשלום שכר עבודה וההשלכות של הלנת שכר
עובדים רבים בענף הקבלנות בעיקר, העובדים בענפי השמירה האבטחה והניקיון, הנקראים עובדים "מוחלשים" , אשר בחלקם הגדול " זוכים" לא אחת ליחס לא הוגן מהמעבידים, שכן אלו בניגוד לחוק  הגנת השכר, שהינו חוק עבודה מגן אשר בלתי ניתן לוויתור ו/או להתניה,אינם מקבלים את שכר העבודה במועד, זאת אומרת מעבר למועד הקובע שזה המועד האחרון ה-10 לכל חודש לתשלום שכר העבודה.

הרבה עובדים אינם מודעים לזכויותיהם ואף אם הן מודעים לכך, הרי שדרכי הפעולה שלהם מצומצמות ביותר, שכן אין להם את הייעוץ המשפטי הדרוש, הזמן כדי לפנות להליך משפטי ארוך, יקר ואשר תוצאותיו אינן ידועות.

כאשר יש הלנת שכר, החוזרת לעיתים תכופות, זאת אומרת כמעט כל חודשיים, הלנה החוזרת לעיתים תכופות, רצוי לשלוח מכתב דרישה למעביד ולתעד את המכתב ולשמור את המכתב למקרה הצורך, לצורכי תביעה בבית הדין האזורי לעבודה.

יודגש כי, כאשר סכום התביעה לתשלום שכר עבודה הינו עד 22,700-ש"ח, (סכום המתעדכן מעת לעת), ניתן להגישה בדיון מהיר, בבית הדין האזורי לעבודה, בתחום שיפוטו שבו מתבצעת או התבצעה העבודה, כך שדיון ייקבע תוך חודשיים ימים מיום פתיחת והגשת התביעה גם האגרה הינה מאוד זניחה.

תיקון 24 לחוק הגנת שכר, נקבעו סנקציות פליליות חמורות כנגד מעבידים אשר יבצעו ניכויים משכר עובדיהם, שלא כדין.

זאת ועוד, התיקון לחוק מטיל אחריות אישית על מנהלים ונושאי משרה בחברה, לעשות כל שניתן כדי למנוע ניכויים שלא כדין. נושא משרה אשר לא יבצע חובתו זו עשוי לעמוד בפני הליך פלילי.

יודגש כי הפסיקה קבעה, אמנם בצורה חריגה כי, מעביד אשר אינו משלם שכר עבודה, צפוי אף למאסר, שכן אי תשלום שכר עבודה עם התיקון לחוק הגנת השכר הינה עבירה פלילית.

כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר הטיל מאסר של 6 חודשים בגין אי תשלום שכר מינימום.

יחד עם זאת, פסיקה זו עדיין חריגה למדי, ובתי הדין לעבודה אינם נוטלים סנקציה זו לעיתים תכופות נגד מעבידים אשר אינם משלמים שכר עבודה לעובדיהם.

הכותב הינו עורך דין, המתמחה בדיני עבודה, אכיפה, הוצאה לפועל, פשיטת רגל ואזרחות צרפתית.
מאת עו"ד דן מיארה