זכויות עובדים בעת מחלה

עובד בבידוד ? איך משלמים לו?

עובד מצוי בימי מחלה האם מותר להודיע לעובד על חופשה ללא תשלום?

המדינה תפצה עובד שלא קיבל מידע מלא על תנאי הפרישה

רק בדיעבד התברר לעובד שפרישה אחרי גיל 60 מביאה להפחתה של 40 אלף שקל במענק הפרישה.

ניצחה את פקיד השומה בבית המשפט

פקיד השומה בחיפה החליט לפסול את ספריה של חברה לאחר שגילה כי תשלום של לקוחה בכרטיס אשראי לא נרשם

כ-206,000 שקל פיצויים לעובד שלא קיבל שעות נוספות

החברה טענה כי מדובר במשרת אמון המחריגה את העובד מחוק שעות עבודה ומנוחה, אך עמדתה נדחתה.

ביה"ד לעבודה: עובד לא זכאי לתשלום על שעות נוספות שבוצעו ללא אישור

אנליסט שפרש מעבודתו  תבע הפרשי שכר בטענה שעבד מעבר לשעות התקן.

היזהרו מחוזי הלוואות חוץ בנקאיות – הם עלולים להכיל "מלכודת"

חברה גבתה "עמלת פירעון מוקדם" בסך כ-376 אלף שקל על הלוואה של 470 אלף, אלא שהשופט קבע כי מדובר בניסיון מלאכותי להגדיל ריביות, והורה לה להשיב את הסכום ללווה.

המדינה לא שילמה פיצויי פיטורים - אף שהעובד חתום על סעיף 14

עובד רשות האוכלוסין טען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי נסיבות סיום העבודה כלל לא משנות נוכח התחייבות המדינה בהסכם העבודה.

לא חוקי: ההחלטה על הפיטורים נלקחה עוד לפני השימוע

מנכ"לית, שפוטרה לאחר שהחברה נרכשה על ידי קבוצה גדולה, זכתה בפיצויים של כ-180 אלף שקל בין היתר עקב פגמים בהליך השימוע ותשלום פיצויי פיטורים בחסר.

השימוע נערך 5 שבועות אחרי הפיטורים – חברת האבטחה תפצה

נקבע כי העובד פוטר שלא כדין, ללא שימוע תקין וללא הודעה מוקדמת.

כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון

חברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר. הממונה עליה טען כי לא ידע על ההריון, וכי העובדת פוטרה בשל תפקוד לקוי, אך השופטת לא האמינה לו, ומתחה ביקורת נוקבת על התנהלות החברה.

כ-202 אלף ש' למדריך תיירים שהתפטר כי לא הפרישו לו פנסיה

המעסיקה טענה כי פעלה לפי בקשת התובע ושילמה לו שכר חודשי גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בתשלום הפנסיה אך לא הצליחה להוכיח זאת. משכך היא חויבה בתשלומים בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בענף מורי הדרך.

כ-86,000 שקל למוכרת בחנות נעליים שפוטרה בהריון בשיחת טלפון

המעסיק טען שלא ידע שהמוכרת בהריון, ופיטר אותה ללא שימוע כיוון שממילא החנות נסגרה ולא היה מקום חדש להעסיק אותה.

כ-445,000 ש' פיצויים למדריכת טיולים שלא קיבלה שכר על שעות נוספות

השופטת דחתה את עמדת החברה המעסיקה, וקבעה כי על יחסי הצדדים חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיהן אחרי 8 שעות יומיות יש לשלם שעות נוספות.

האם אתם בודקים את מצב קרן הפנסיה שלכם? אם לא – אתם עלולים להפסיד

מורה לספרות עברה לבית ספר אחר. המעסיקה החדשה שלה העבירה אותה, בטעות, מקרן מבטחים הוותיקה למבטחים החדשה, ותשלם לה 165,500 שקל פיצויים. עם זאת, גם המחדל של המורה יעלה לה ביוקר.

קופאית שפוטרה במהלך הריון תקבל פיצויים בסך כ-66,500 שקל

עובדת סופרמרקט פוטרה בנימוקים של "התנהגות לא ניאותה", אך בית הדין דחה את גרסת המעסיקה וקבע כי היא הפרה את הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.

מועד מסירת הודעה על תנאי עבודה

סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 (להלן: "החוק") קובע:

שעות עבודה ומנוחה - עדכוני חקיקה

סירוב לעבוד במנוחה השבועית – תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה

• מעסיק לא יכול לסרב לקבל לעבודה מועמד שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית או לדרוש ממועמד התחייבות לעבודה במנוחה השבועית כתנאי לקבלתו.
• עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד, רשאי להודיע למעסיקו לא יאוחר מ 3 – ימים מיום הדרישה או ההודעה שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.
• החל מיום 21.6.2018 (מועד פרסומו של החוק) ועד למועד כניסתו של החוק לתוקף, על המעסיק להודיע לעובד שהתחיל לעבוד לפני ה 1.1.2019 – על כוונתו לדרוש לעבוד במנוחה השבועית.
• ייכנס לתוקף ביום 1.1.2019 ולא יחול על מוסדות שנקבעו בתיקון לחוק.

חוק שעות עבודה ומנוחה, תיקון מס' 18, התשע"ח 2018.

צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה

• קיצור שבוע העבודה ל 42 – שעות
  שבוע העבודה יקוצר על ידי הפחתת שעת עבודה ביום מוגדר וקבוע ללא הפחתה בשכר (לא חל על עובדי משמרות).
• העסקה בשעת הקיצור
  אין מניעה להעסיק את העובדים ביום המקוצר שיוגדר תוך תשלום שעות נוספות בהתאם.
• ערך שעת עבודה 
  שכר השעה יחושב לפי 182 שעות לחודש (במקום 186 כיום).
  * שכר מינימום שעתי
• תשלום לעובד שעתי במשרה מלאה:
  אפשרות אחת – העלאת השכר השעתי ב 2.2% –
  אפשרות שניה – תוספת תשלום בגובה 4 שעות חודשיות (שירדו ברמה
  החודשית בשל קיצור שבוע העבודה)
• היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות – החל ממרץ 2018
  12 שעות ליום ו 16 – שעות נוספות בשבוע.

הפסקה בין יום למשנהו

חוק שעות עבודה ומנוחה

• בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות (סעיף 21 לחוק).
• הפסקה הניתנת במהלך יום עבודה לא תעלה על 3 שעות (סעיף 20 לחוק).

האם כאשר אין הפסקה של 8 שעות בין יום עבודה למשנהו יש לראות בשעות העבודה של שני הימים / המשמרות כיום עבודה אחד ולשלם גמול שעות נוספות בהתאם?

• הזכאות לגמול שעות נוספות ניתנת כאשר העובד עבד ביום העבודה מספר שעות העולות על תחום שנקבע לכך בחוק או מכוחו. העובדה שבין יום עבודה למשנהו יש הפסקה שהיא פחות מ 8 שעות, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו "יום עבודה" של משמרת הקודמת ולכן מזכות בגמול שעות נוספות.
• נקבע כי המחוקק לא קבע סעד כספי בדמות של תשלום גמול שעות נוספות בצד הפרה של סעיף 21 לחוק הקובע כי בין יום אחד למשנהו תהא הפסקה של 8 שעות, אלא שהמחוקק קבע דרכי אכיפה להפרת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה במישור הפלילי ובמישור המנהלי.

סעדים במקרה של אי מתן הפסקה בין יום עבודה למשנהו

• סעד מינהלי מכוח החוק להגברת אכיפה, התשע"ב 2011 – עיצום כספי עד ₪ 5,040 לעובד.
• סעד פלילי מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה קנס (בחוק מעודכן בלירות) ו/או מאסר עד חודש אחד.

באדיבות משרד עורכי דין אפרת דויטש ושות'

עוד מאמרים

קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שהפרו זכויות עובדים

בעקבות כתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה:

קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שפעלו ללא רישיון קבלן והפרו זכויות עובדים

בנוסף, חתמו על התחייבות על סך 60,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהם הורשעו במשך 3 שנים.

חקירה שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה הביאה להרשעתם הפלילית של חברה ומנהלה, על כך שסיפקו שירותי ניקיון ללא שהיה בידם רישיון ממשרד העבודה וכן הפרו זכויות עובדים. מנהל החברה הוא גם בעליה היחיד.

מדובר בחברה העוסקת באספקת עובדים לצרכי אחזקה וניקיון שהעסיקה למעלה מ-30 עובדים.

כאמור, בנוסף להרשעתה בעיסוק כקבלן ללא רישיון בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, החברה ומנהלה הורשעו על פי הודעתם בעבירה על ניכוי כספים משכר עובד מבלי להעבירם למי שיועדו הסכומים וזאת, בניגוד לחוק הגנת השכר; בעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שנתית ואי תשלום פדיון חופשה וזאת, בניגוד לחוק חופשה שנתית; וכן בהפרעה למפקח בשימוש בסמכויותיו וזאת, בניגוד לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

כבוד השופטת אנגלברג שהם מבית הדין האזורי בבאר שבע קבעה: "ככלל, בעבירות של פגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים, במסגרת קביעת מתחם הענישה בשקילת הערכים החברתיים יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה ומחובתו של בית הדין למנוע את ניצולם לרעה… על הענישה להיות כלכלית אפקטיבית שתהלום את חומרת העבירה ותרתיע מביצועה".

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המנהל הורשע במסגרת אחריותו כנושא משרה ונקנס ב-50,000 ₪ בגינן. החברה נקנסה ב-55,920 ₪. בנוסף, חתמו על התחייבות על סך 60,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהם הורשעו במשך 3 שנים.

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, הגב' יפה סולימני: "שוב אנו נתקלים במקרה בו חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון מפרה זכויות עובדים; משטר הרישוי של המשרד נועד למנוע בדיוק מצבים מעין אלו, בהם מנצלים עובדים המשויכים לאוכלוסייה מוחלשת ומפרים את זכויותיהם על פי חוק. הרישיון נועד, בין היתר, לאפשר למשרד לפקח על כך שהעובדים אכן מקבלים את הזכויות המגיעות להם על פי דיני העבודה. על חברות המספקות שירותי כח אדם, שמירה או ניקיון לפעול רק כשברשותן רישיון המשרד – חברות שתעסוקנה בתחומים הללו בלא רישיון חשופות לסנקציות פליליות".

התובעת הראשית, עו"ד גלי לוי: "אנו מברכים על הרשעת החברה ומנהלה. קבלני כוח אדם הינם גורם משמעותי בשוק העבודה וקיימת חשיבות רבה בהבאתם לדין של העוברים על חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם. עינינו הרואות שקבלן שירותי הניקיון לא רק שעקף את משטר הרישוי אלא גם הפר זכויות עובדים, ובכך רמס את זכויותיהם הסוציאליות וביצע עבירות נוספות על החוק. אנו פועלים במרץ בניסיון למגר את תופעת קבלני כוח האדם והשירותים הפועלים ללא רישיון. יובהר כי הסנקציות הפליליות בהתאם לחוק הן ביחס למי שעוסק כקבלן כוח אדם או קבלן שירותים ללא רישיון וגם ביחס למזמין שירות שמתקשר עם קבלן שאינו בעל רישיון כדין".

כתב אישום נגד מעסיק שפגע בזכויותיה של עובדת בהיריון

על פי כתב האישום שהוגש על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה הועסקה העובדת  כמזכירה במשרה חלקית וכמורה לאנגלית, בפרויקט שמומן על ידי משרד החינוך. בתום שנת הלימודים ונוכח היציאה לחופשת הקיץ, הסתיים הפרויקט ותוכנן להתחדש ואולם, בהמשך לכך הודיעו לעובדת כי הפרויקט לא יתחדש. לעובדת הוצעה משרה חלופית כמורה למקצוע בו אין לה הכשרה מקצועית ובתעריף שעתי נמוך מזה שקיבלה בתפקידה הקודם, זאת ללא קבלת היתר ממינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה. העובדת סירבה למשרה החלופית לאור מהותה, כאשר לא הוצע לה תפקיד אחר אשר אין בו פגיעה בהיקף המשרה והשכר, ואף לא הוגשה בקשה לפיטוריה או לצמצום בהיקף משרתה או הכנסתה  וזאת, בניגוד לחוק עבודת נשים.

חוק עבודת נשים קובע כי פיטורים או פגיעה בהיקף משרה או הכנסה של עובד/ת הנמצאים בהריון או בטיפולי פוריות אסורים, אלא אם התקבל היתר מהממונה על תחום חוק עבודת נשים במינהל הסדרה ואכיפה. לשם קבלת ההיתר על המעסיק להוכיח כי אין קשר בין הפיטורין או צמצום היקף המשרה/ההכנסה לבין היות העובד/ת בהריון או בטיפולי פוריות. גם בסגירת עסק, או במקרים בהם העסק נמכר וממשיך לפעול ואין הפסקת העסקה בפועל, יש לפנות לקבלת היתר לגבי עובד/ת בהריון או בטיפולי פוריות.

בשנת 2016 ניתנו במינהל הסדרה ואכיפה 964 היתרים לסיום העסקה של עובדות ועובדים בהריון או בטיפולי פוריות, 11 היתרים לצמצום היקף משרה ו – 108 סירובים לבקשות לפטר או לצמצם את היקף משרתה של עובדת. כ – 60% מסך ההיתרים ניתנו בגין מצב כלכלי מוכח, דהיינו, סגירת עסק או פרויקט, צמצום בכח אדם, ירידה בהכנסות או מכירת פעילות וזאת, כאשר הממונה שוכנעה שהרוכש  אינו יכול להמשיך להעסיק את העובדת מסיבות כלכליות גרידא.

בנוסף לכך, במהלך השנה החולפת הטילו מפקחי מינהל הסדרה ואכיפה עיצומים כספיים בסך של כחצי מיליון ש"ח על 16 מקרים בהם הופר חוק עבודת נשים: ארבעה מעסיקים שפגעו בהיקף המשרה או שכרה של העובדת, 9 מעסיקים שפיטרו עובדת בהיריון ללא היתר, שני מעסיקים שפיטרו עובדת בחופשת לידה, ומעסיק נוסף שהעסיק עובדת במהלך חופשת הלידה שלה, בניגוד לחוק.

חוק עבודת נשים הוחל על שטחי יהודה ושומרון בשנת 2013. החוק קובע כי נשים המועסקות אצל מעסיקים ישראלים ביהודה ושומרון, תהיינה זכאיות לכל ההגנות הקבועות בחוק עבודת נשים. חוק עבודת נשים בא להבטיח את זכויות הנשים בעבודה. בין היתר, זכויות האישה במהלך תקופת הריון לרבות האיסור על צמצום משרה בתקופה המוגנת. הפרת הוראות החוק מהווים גם עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום והמחוקק אף הטיל אחריות גם על נושא משרה.

יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה: "על פי חוק עבודת נשים יש לנקוט ברגישות ובשיקול ביחס לעובד או עובדת הנמצאים בטיפולי פוריות או בהריון, בכל הקשור לפיטורים וכן לצמצום בהיקף המשרה או ההכנסה שלהם. מהנתונים שבידינו עולה כי רוב המעסיקים מכירים את החוק ומכבדים אותו, ובמקרים הרלוונטיים פונים למינהל בבקשה לקבלת היתר כנדרש בחוק. עם זאת, נמשיך בפעולותינו למיצוי הדין עם מעסיקים מפרים".

עובדים המעוניינים להתעדכן בנוגע לזכויותיהם על פי חוק במהלך טיפולי פוריות, הריון ולידה וכן מעסיקים, המעוניינים לדעת את חובותיהם כלפי עובדים בסטטוס זה, מוזמנים להתעדכן באפליקציה החינמית שפיתח המשרד בשם "זכותון להריון". פרט להנגשת הוראות חוק עבודת נשים ניתן לפנות דרכה למינהל, בין אם אתה מעסיק הרוצה להגיש בקשה להיתר ובין אם הפרו את זכויותיך כעובד/ת.

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "קיימת חשיבות להגנה על עובדות בהיריון שבפועל, ככלל, תתקשינה למצוא חלופות אחרות להעסקה בשוק העבודה לאור מצבן. המחוקק קבע בהיקשר לנסיבות המקרה הנוכחי כי לא ניתן לצמצם במשרה ולא ניתן להפחית בשכר ללא היתר מהשר. יש לקבל על כך היתר כדין מהממונה ללא קשר לעילה לביצוע ההפחתה בהיקף המשרה ו/או ההפחתה בשכר. מעסיקים אינם יכולים לקחת לעצמם חירות להחליט כי בשל העובדה שהצמצום מוצדק לטעמם אין צורך בקבלת היתר. יובהר כי הסנקציה הפלילית לעבירה זו לצד ההרשעה בבית הדין לעבודה הינה קנס פלילי בגובה מקסימלי של 150,600 ש"ח לכל עבירה. כמו כן, מוטלת ברב המקרים בהם מרשיע בית הדין את הנאשמים התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות בסך גובה הקנס המקסימלי".

עדכונים בדיני עבודה חגי תשרי 2016

האם ניתן להוציא עובד לחופשה כפויה או גשר?

זכותם של מעסיקים להוציא עובדים לחופשה לפי נוחיות העסק, תחת מספר מגבלות:

• כאשר המעביד מבקש להוציא את העובד לחופשה של שבעה ימים רצופים ומעלה, עליו להודיע על כך לעובד לפחות 14 ימים מראש.
• על חופשה קצרה יותר ניתן לתת הודעה קצרה יותר, אך צריך לזכור שהודעה על חופשה צריכה להינתן בתום לב, ולשרת את המטרה של יציאה לחופשה.
• גם הוצאה לחופשה מאורגנת כדי לעשות "גשר" בין החגים היא לגיטימית אם המעביד מודיע על כך מראש.
• חשוב להדגיש כי תקופת החגים הינה תקופה מצוינת עבור מעסיקים להוציא עובדים בעלי יתרות גבוהות של ימי חופשה לחופשה מרוכזת ובכך לצמצם את ההתחייבות העתידית של העסק כלפי העובד.

מתי המעסיק אינו רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה?

למרות האמור לעיל, ישנם מקרים בהם לא ניתן להוציא את העובדים לחופשה כפויה, וזאת כפי שיובהר להלן:

1. ראשית, לא ניתן להוציא עובדים לחופשה כפויה במקומות עבודה בהם קיימים הסכמים קיבוציים הכוללים הוראות המגבילות את זכותו של המעביד להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת.
2. שנית, לא ניתן לכפות על עובדים שאין להם מספיק ימי חופשה צבורים לצאת לחופשה מרוכזת. במידה והמעסיק בכל זאת מעוניין כי עובד יצא לחופשה למרות שאין לו מספיק ימי חופשה צבורים, על המעסיק לשלם לעובד עבור אותם ימים, ולא לנכותם משכרו. במילים אחרות, לא ניתן לכפות על עובד להיכנס ליתרה שלילית של ימי חופשה.
3. שלישית, והעיקר: מטרת חוק חופשה שנתית הינה להעניק לעובד זמן לנוח ולנפוש משגרת עבודתו. לפיכך, אין המעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה אשר מטרתה איננה מטרת החוק, כי אם מטרה אחרת, כגון תחליף לאמצעי משמעת, פתרון להפסקת עבודה בפועל, כאשר המעביד אינו יכול להעביר את העובד לתפקיד אחר וכדומה.

הרחבות:

תשלום דמי חגים:

עובדים המועסקים לפחות שלושה חודשים במקום העבודה זכאים לקבל "דמי חגים" בגין תשעה ימי חג בשנה: 2 ימי ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה, יום העצמאות, פסח, שביעי של פסח, ושבועות (אלא אם החג חל בשבת).

לגבי עובד המקבל שכר חודשי: המשמעות היא כי הוא יקבל את שכרו הרגיל גם בגין ימי חג אלה, למרות שלא עבד בהם.

לגבי עובדים בשכר שעתי: יקבל העובד שכר השווה לשכרו היומי הממוצע בגין ימי החג.

לגבי עובדים המועסקים פחות משלושה חודשים: רשאי המעסיק שלא לשלם להם שכר בגין ימי החג.

עובדים הנדרשים לעובד ביום החג: זכאים לתשלום בשיעור של %250 -הן תשלום בגין %150 בגין עבודה ביום המנוחה, והן דמי חגים בשיעור %100 משכר העבודה הרגיל.

האמור לעיל לא חל בהתקיים הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה ענפיים הקובעים תנאים מטיבים על החוק.

שעות העבודה בתקופת החגים:

בהתאם לחוק, ימי החג עצמם הינם ימי שבתון בהם אסור להעסיק עובדים ללא קבלת היתר מיוחד ממשרד הכלכלה.

ערבי החג הם ימי עבודה רגילים, אך אורך יום העבודה בערב החג הוא קצר בשעה אחת מיום העבודה רגיל, כמובן מבלי ששכרם של העובדים יופחת בשל כך.

החריג: הוא ערב יום כיפור, בו לא יעלו שעות העבודה על 6 שעות.

היעדרות עובדים בערב החג- על המעסיק לנכות לעובדים יום חופשה מלא.

עבודה/היעדרות בימי חול המועד: החוק "שותק" בעניין עבודה/היעדרות בחול המועד ולכן יש לראות בימים אלו ימי עבודה מלאים ורגילים לכל דבר.

האמור לעיל לא חל בהתקיים הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה ענפיים הקובעים תנאים מטיבים על החוק.

שי לחג

שי לחג הוא הטבה הניתנת על ידי המעביד מרצונו הטוב- זו אינה זכות המוסדרת בחוק.

ישנם מקומות עבודה וענפים בהם נקבעה בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה החל עליהם החובה לתת לעובדים שי לחג.

• לגבי עובדת השוהה בחופשת לידה, קבע בית הדין לעבודה כי אין סיבה להפלותה לרעה, ואם השי ניתן באופן גורף לכל העובדים, יש להעניקו גם לעובדת בחופשת הלידה.

• השי לחג הוא הטבה החייבת במס, ועל המעביד לחייב את העובד במס החל בגין ההטבה הזו חשוב להדגיש כי זקיפת השווי הינה בהתאם לעלות בפועל ולא לפי ערכה.

• במקומות עבודה בהם מועסקים עובדי קבלן ועובדי נותני שירותים, כדאי למעסיק שלא להעניק מתנות לחג למי שאינם עובדיו, על מנת שלא לחזק את הזיקה בינם לבינו ועל מנת ליצור אבחנה בין מי שהם עובדי המעסיק ומי שאינם. ככל שמקום העבודה בוחר להעניק מתנות גם למי שאינם עובדיו, אנו ממליצים להבדיל בין המתנות הניתנות לעובדים לאלה הניתנות לספקים ונותני שירותים.