ביה"ד לעבודה: עובד לא זכאי לתשלום על שעות נוספות שבוצעו ללא אישור

אנליסט שפרש מעבודתו  תבע הפרשי שכר בטענה שעבד מעבר לשעות התקן.

כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון

חברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר. הממונה עליה טען כי לא ידע על ההריון, וכי העובדת פוטרה בשל תפקוד לקוי, אך השופטת לא האמינה לו, ומתחה ביקורת נוקבת על התנהלות החברה.

עדכון שכר מינימום מותאם

בתאריך 1.12.2017 יתעדכן שכר המינימום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, והחל מיום זה יעמוד שכר המינימום החודשי במשק על 5,300 ש"ח. עובדים עם מוגבלות אשר נקבע להם שכר מינימום מותאם בהתאם לתקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), התשס"ב-2002, זכאים לעדכון גובה השכר, בהתאם להערכת יכולת העבודה שנמצאה להם.

​טבלת השכר המעודכנת לדצמבר 2017 יכולת עבודה ​ שיעור השכר משכר המינימום ​ גובה השכר בש"ח החל מיום 1.1.2017 ועד 30.11.2017​ גובה השכר בש"ח החל מיום 1.12.2017​ עד 30% ​ 30%​ 8.06​​ 8.55​ בין 30.01% ועד 40% ​ 40%​ 10.75 11.40​ בין 40.01% ועד 50% ​ 50%​ 13.44​ 14.25​ בין 50.01% ועד 60% ​ 60%​ 16.13​ 17.10​ בין 60.01% ועד 70% ​ 70%​ 18.82​ 19.95 ​בין 70.01% ועד 80% 80%​ 21.50​ 22.80​ ​יכולת עבודה שעולה על 80% שכר מינימום מלא​ 26.88​ 28.49​

עובדים ששכרם נקבע עד לתאריך 31.1.2010

​עובדים עם מוגבלות שנקבע להם שכר מינימום מותאם עד לתאריך 31.1.2010 חלות לגביהם מדרגות השכר הישנות. להלן עדכון גובה המדרגות הישנות: יכולת עבודה ​ שיעור השכר משכר המינימום ​ גובה השכר בש"ח החל מיום 1.1.2017 ועד 31.12.2018 גובה השכר בש"ח החל מיום 1.1.2018  עד 30% ​ 33%​ 8.87​ 9.40​ בין 30.01% ועד 50%​ 50%​ 13.44 14.25 בין 50.01% ועד 75% ​ 75%​ 20.16​ 21.36 ​יכולת עבודה שעולה על 75% שכר מינימום מלא​ 26.88​ 28.49

פסיקה

בפסק זה נפסקו פיצוים על סך 6,000 ש"ח בגין עוגמת נפש על הנפקת תלושי שכר פיקטיביים לאשה אשר לא הועסקה בפועל וקיבלה תלושים פיקטיבים  על שמה.

(סע"ש 32894-02-16,אמנה עמש נגד א. אקספרס מטעמים בע"מ, ניתן ביום 19.04.17) התובעת טענה, כי מעולם לא הועסקה אצל המעסיקה. לימים התברר לתובעת כי המעסיקה הפיקה תלושי שכר פיקטיביים הנושאים את פרטיה המזהים וכך פעלה בניגוד להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 וכן פגעה בפרטיותה של התובעת בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 באופן המזכה בפיצוי.

בית הדין קבע, כי ממכלול ראיות התובעת ותלושי השכר בגין עבודתה במרפאה היה בהם כדי לבסס את טענותיה בדבר אי העסקתה אצל המעסיקה. על כן נטל השכנוע הועבר למעסיקה אלא שהמעסיקה לא עמדה בנטל זה ולא הביאה ראיות מתאימות כדי לסתור את גרסת התובעת. בית הדין נתן משקל לגרסת התובעת הרי שהייתה יכולה להגיש תביעה כספית בגין זכויותיה כעובדת על יסוד הנתונים בתלוש השכר ובגין רכיבים שלא שולמו לה ובניהם פדיון חופשה, הפרשות פנסיוניות ודמי הבראה, אלא שהיא לא עשתה זאת, מה שיש בו כדי לחזק את כנות גרסתה באשר לאי ביצוע עבודה בשירות המעסיקה.

שינוי חישוב פיצויים לעובד שעתי בעל היקף משרה משתנה

פסק דין חשוב שניתן בתאריך 4.6.17 (ע"ע 44824-03-16, י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM   BERH TEAMI), בערעור שהגישה המעסיקה על פסק של בית הדין האזורי לעבודה, שונתה ההלכה שהייתה נהוגה עד היום (הלכת סנונית) בעניין חישוב היקף המשרה ונקבע כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים.

בית הדין קבע בפסק דין זה כי יש לערוך חישוב של היקף משרתו של העובד לפי היקף המשרה הממוצע על פי תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים, שהוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד למשך כל תקופת העסקתו.

חישוב זה ניתן לערוך גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרים כאלה ואחרים עלולים לקפח את המעסיק או את העובד.

לפני השינוי האמור, חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שעתי במשרה משתנה נעשה על בסיס ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה שקדמו לפיטורים שזה מוכפל בתעריף שכר השעה האחרון של העובד וזאת על פי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים.

בית הדין הארצי קבע כי החישוב על פי הלכת סנונית מתאים לשני מקרים: הראשון, מקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו, למשל בשל קבלת עמלות. והמקרה הנוסף הוא במקרה של עבודה קבלנית ששם היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר.

הלכה למעשה, על פי הכללים שנקבעו בפסק הדין, יש לבחון את היקף המשרה הממוצע של העובד בכל תקופת העסקתו.

שינוי בחישוב פדיון ימי חופשה בסיום העסקה

ע"ע 42510-06-15,(המערער- אלכסנדר ניציורין, המשיב- בן ציון זיסמן) בתאריך 3.5.17 במסגרת ערעור אשר ניתן בבית הדין הארצי לעבודה, בית הדין הארצי פסק כי חישוב הזכאות לפדיון חופשה שנתית צריך שיתבצע בגין שנת העבודה השוטפת ושלוש השנים שקדמו לה, באופן שיש לקחת את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד בתקופה שלא התיישנה כאמור, ולהפחית ממנו את מספר הימים שנוצלו ע"י העובד כחופשה בתקופה זו.

רכיבי השכר

עובד זכאי לשכר בסיסי, שאינו נמוך משכר המינימום. השכר הבסיסי יכול להופיע בתלוש השכר בשמות שונים

ניכויים מהשכר

ככלל – אין לנכות משכרו של עובד אלא סכומים שהותרו בניכוי לפי הוראות החוק, הכוללים:

• ניכויי חובה – כלומר, סכומים שקיימת חובה לנכותם מהשכר.
• ניכויי רשות – כלומר סכומים המותרים בניכוי מהשכר.

חשוב לציין:
בתלוש השכר נדרש לציין כל אחד מהניכויים שנוכו משכר העובד.

ניכויי חובה

מס הכנסה ודמי ביטוח בריאות – על המעסיק חלה חובה לנכות משכר העובד, מס ההכנסה ודמי ביטוח בריאות.
דמי ביטוח לאומי – על המעסיק לנכות משכר העובד את חלקו של העובד בדמי הביטוח המשולמים לביטוח לאומי בהתאם לשיעור הקבוע בחוק הביטוח הלאומי. מידע נוסף, בקשר לשיעורי דמי ביטוח בריאות ודמי הביטוח הלאומי, באתר המוסד לביטוח לאומי.

ניכוי להבטחת זכויות לפנסיה – לפי צו הרחבה לפנסיה חובה המעסיק רשאי לנכות 5.5% משכרו של העובד לחסכון פנסיוני, או שיעור גבוה יותר, אם העובד ביקש להגדיל, את ההפרשה לביטוח הפנסיוני המנוכה משכרו, עד ל – 7% משכר העובד, שהוא השיעור המרבי הקבוע, לעניין זה, בתקנות מס הכנסה.

חשוב לציין:
את התשלומים המהווים ניכויי חובה יש לנכות מהשכר במקור, לפני תשלום השכר לעובד.

ניכויי רשות

מעסיק רשאי לנכות משכר העובד, תשלומים אלה:

• תרומות שהעובד הסכים שינוכו משכרו.
• דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שאותם יש לנכות משכר העובד לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו משכרו וכן התשלומים הרגילים לוועד העובדים במקום העבודה.
  תוספת לדמי החבר בארגון עובדים המיועדת למימון פעילות מפלגתית, אלא אם הודיע העובד למעסיק בכתב, שהוא מתנגד לתשלום התוספת.
• דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג, שיש לנכותם לפי הסכם קיבוצי או חוזה העבודה משכרו של עובד שאינו חבר בארגון עובדים כלשהו, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי, עד לשיעור מרבי משכר העובד הקבוע בתקנות.
• מקדמות שהעובד קיבל על חשבון השכר, בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובד בעד שלושה חודשים. לגבי מקדמות בסכום גבוה יותר, חלה ההגבלה האמורה בפסקה (6) להלן.
• חוב שהעובד חייב למעסיק, לפי התחייבות בכתב, כגון: בשל הלוואה שהועבד קיבל. סכום הניכוי המרבי המותר הוא רבע משכרו של העובד. אולם בסיום יחסי העבודה, המעסיק רשאי לנכות את יתרת החוב שאינה שנויה במחלוקת.
• תשלומים לקופת גמל (ראו לעיל ניכוי להבטחת זכויות פנסיה), אלא אם כן העובד הודיע בכתב שהוא מתנגד לכך שתשלומים אלה ינוכו משכרו.
• קנס שהוטל על העובד לפי חוק או הסכם קיבוצי כגון: בשל עבירת משמעת שביצע העובד.

חשוב לציין:
על המעסיק להעביר סכום שנוכה משכר העובד לגוף שלו יועד הסכום, תוך 30 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן.