בימ"ש ביטל עיצום כספי שהטילה הממונה על שוק ההון: טעתה בפירוש החוק

מתי מותר לממונה על שוק ההון לקנוס עסק בשל הצבת תנאים להעברת כספים לקופת גמל?

פסק דין ראשון בסוגיה ניתן לפני מספר ימים והבהיר לממונה: עלייך להיצמד ללשון החוק.  בפברואר השנה החליטה הממונה להטיל על החברה עיצום כספי של 787,500 שקל בשל הפרת חוק הפיקוח על קופות גמל. ההחלטה התבססה על תלונה שהגיעה לממונה על-ידי עובד של חברת IT בשם NESS A.T, בה נטען כי החברה עיכבה את העברת כספי הגמל שלו לקופה שביקש.
יש לך חברה? כדאי שתהיה לך גם עזרה משפטית
עורך דין ליווי עסקי
הממונה, ששמעה את עמדת החברה, דחתה את טענותיה כי לא עברה על החוק משום שכלל לא התנתה את העברת הכספים לקופת הגמל שביקש העובד, אלא רק הודיעה לו שייקח לה קצת זמן כיוון שעליה להיערך לכך תפעולית, ועובדה שהכספים הועברו במלואם בחלוף מספר חודשים.
הממונה קבעה כי מעשי החברה שללו מהעובד את זכותו לבחור חיסכון פנסיוני והפכו אותו ללקוח שבוי, והתנהלות כזו עשויה לפגוע בתחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.
אלא שהחברה סברה שלא עברה על החוק. לטענתה, היא לכל היותר עיכבה את הכספים – ועל כך לא רשאית הממונה להטיל עליה עיצום. משכך, היא הגישה ערעור לבית משפט השלום בירושלים וביקשה לבטל את החלטת הממונה.
החברה טענה כי כלל לא התנתה את העברת כספי העובד לקופת הגמל שביקש ומעולם לא הציבה בפניו תנאי שלפיו הכספים יופקדו רק אם יסכים להעבירם לקופה מסוימת. משכך, היא לא הפרה את הוראות חוק הפיקוח על קופות גמל כלל וכלל.
גם החלטת הממונה לא כוללת שום קביעה כי הציבה תנאי כזה, לעמדתה. למעשה, היא מלכתחילה הודיעה לעובד שהכספים יעברו לקופת הגמל שביקש אחרי שתשלים את ההיערכות הדרושה לשם כך. על כן, גם אם אפשר לומר שעיכבה את כספיו שלא בצדק, לא ניתן לקבוע כי התנתה את העברתם בתנאי כלשהו.
לסיכום טענה החברה כי החלטת הממונה שגויה ואינה מבוססת על העובדות בשטח. לעמדתה, הממונה ניסתה להשתמש במקרה שלה "למען יראו וייראו" ולכן ניתנה מטעמים זרים.
מנגד, הממונה ביקשה שלא להתערב בהחלטתה. לעמדתה, העובדה שהחברה לא העבירה את הכספים מיד לאחר שהעובד ביקש זאת, מעידה על כך שהתנתה את זכותו להחליט היכן יופקדו.
הממונה ביקשה לדחות את טענת החברה שהייתה זקוקה כיוון שלטענתה היה לה מספיק זמן להיערך לכך – החוק נחקק כבר ב-2005. היא גם הפנתה לכך שהמערערת לא הסבירה מה בדיוק כללה ההיערכות שלה. הממונה הכחישה כי הטילה את העיצום כדי להעביר מסר למעסיקים אחרים ואף טענה כי בית המשפט לא אמור להתערב בשיקול דעתה.
עברית פשוטה
השופטת תמר בר-אשר צבן חלקה על הממונה. השופטת בחנה לפני-ולפנים את הוראת החוק והגיעה למסקנה שיש לפרש אותה בצורה מאוד מצומצמת, במיוחד משום שיש לה השלכות פליליות. במצב כזה, יש להיצמד ללשון הוראת החוק ולא למתוח את הפרשנות שלה "אל מעבר לפירוש שלשון החוק יכולה לסבול", קבעה.
"החוק אומר בעברית פשוטה, כי אסור למעסיק להציב לעובד תנאי אשר על-פי זכותו של העובד על-פי החוק 'לבחור, בכל עת, קופת גמל' מוגבלת לקופה מסוימת". תנאי כזה, המערערת לא הציבה מעולם, הבהירה השופטת. כל חטאה היה בשיהוי, כאשר לאורך כל הדרך הודיעה לעובד כי תיענה לבקשתו בהקדם האפשרי.
משכך השופטת קיבלה את הערעור וביטלה את העיצום.

• ב"כ המערערת: עו"ד תומר רייף, עו"ד תום אפלשטיין (משרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות')
• ב"כ המשיבה: עו"ד משה וילינגר (פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי)

* עו"ד חגי נתן ממשרד פרייז ברהב ושות' עוסק בליווי עסקי, מימון חברות וליווי מיזמי סטראטאפ
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פורסם באתר פסק דין

חברת החזרי מס גבתה מלקוח עמלה של 95 אלף ש': מה ביהמ"ש חשב על כך?

את העמלה גבתה "חברת השקעות" באמצעות העברת רבע מחסכונותיו הפנסיוניים של הלקוח לחשבון נאמנות, כשבפועל לא עשתה עבורו דבר.

בית המשפט קבע כי מדובר בהטעיה חמורה.
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעתו של לקוח נגד חברת השקעות שפועלת לאיתור החזרי מס, לאחר שנטלה עמלה של 95 אלף שקל מחסכונותיו הפנסיוניים ללא רשות. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי החברה הטעתה את הלקוח והתנהלה מולו בחוסר תום לב, ואף הטיל אחריות אישית על המנהל שלה ועל עורך הדין שפתח ללקוח חשבון נאמנות ובכך השתתף בנטילת הכספים האסורה. שלושת הנתבעים חויבו להחזיר ללקוח את כספו ולפצות אותו ב-30 אלף שקל. בנוסף הוטלו עליהם הוצאות עונשיות גבוהות של 45 אלף שקל.
התובע הגיש את תביעתו בדצמבר 2014 כשבהתאם לגרסתו כשנתיים לפני כן פנה אליו נציג מטעם החברה והציע לבדוק את זכאותו להחזרי מס. לאחר שהסכים, הוא חתם על חוזה לאיתור פוליסות ביטוח וייפוי כוח לטובת עורך דין.
אולם אחרי שקיבל מהחברה מסמכים לפדיון קרנות חסכון והסתבר לו שהיא לא איתרה עבורו החזרי מס, הוא ביקש להפסיק את הטיפול בענייניו. אז התגלה לו, כי החברה נטלה ממנו עמלה בסך 94,467 שקל באמצעות משיכת כספו והעברתו לחשבון נאמנות שפתח עורך הדין ללא ידיעתו.
התובע טען כי החברה פשוט רימתה אותו, זייפה מסמכים והתעשרה על חשבונו שלא כדין – הכל בניצוחו של המנהל. בנוסף הוא טען כי עורך הדין צריך גם כן לשאת באחריות כמי שפתח את חשבון הנאמנות.  בסך הכל התובע דרש את השבת כספו בתוספת פיצוי של 30 אלף שקל על עוגמת נפש.
מנגד, החברה טענה כי התובע מנסה להתנער מתשלום בגין השירות שסיפקה לו אף שחתם על חוזה שהתיר לה ליטול את העמלה, ולפיכך  הוא מנוע מלטעון לתרמית.
המנהל מצדו טען להיעדר יריבות מול התובע היות שלא היה ביניהם קשר ישיר. עורך הדין טען למעורבות מופחתת מאחר שלדבריו כל חלקו היה פתיחת חשבון נאמנות וקבלת עמלה סמלית בסך 400 שקל. כאשר לדבריו, המנהל זייף את חתימתו והשתמש בחותמתו למימוש תוכניתו נגד התובע.
מנגנון מלאכותי למשיכת כספים
השופט צ'יזיק קבע על סמך העדויות בתיק כי החברה התנהלה בחוסר תום לב כאשר "פיתתה" את התובע להתקשר בחוזה שכולל סעיף שמזכה אותה ברבע מכלל חסכונות הפנסיה שלו, פתחה עבורו חשבון נאמנות ליצירת יכולת גביה "יש מאין" ונטלה את העמלה החריגה.
מלבד זאת, החברה כלל לא העניקה לתובע את השירות לו התחייבה והטעתה אותו. משכך, המעשה הצודק הוא לבטל את החוזה ולהשיב לידיו את העמלה המוגזמת.
בהתייחס למנהל, השופט הבהיר שהוא יזם שיטה מתוחכמת למשיכת כספי לקוחות שלא כדין, ומאחר שפעל באופן יזום ומתוכנן לשם כך הוא הטיל עליו אחריות אישית להתנהלות החברה.
לגבי עורך הדין השופט החליט כי הוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כאשר פתח לתובע חשבון נאמנות מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי ומבלי שפגש בו, ובהתרשלותו אפשר את נטילת כספו.
על כן, השופט חייב את שלושת הנתבעים להחזיר לתובע את העמלה בצירוף 30,000 שקל עבור עוגמת נפש. מלבד זאת הם חויבו גם ברכיב עונשי של הוצאות משפט לדוגמא (כולל שכ"ט עו"ד) בסך 45,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד נזיקין ז. כמאל
• ב"כ החברה והמנהל: עו"ד ש. פרדו  

עו"ד דני גולדנברג עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

אפליה בבנק: כ-190 אלף ש' לגמלאי שקופח

כבר ב-2012 קבע בית הדין הארצי לעבודה כי "הסכם הקשישים" שעליו הוחתמו עובדים מבוגרים נגוע באפליה מחמת גיל. למרות זאת, הבנק המשיך לנהוג על-פיו כשהיה לו נוח.

מיזוגים ורכישות: המדריך ליזמים ולתעשיינים

מה בין עסקת רכישת פעילות של חברה לעסקת רכישת מניות? איך הרכישה משפיעה על העובדים? ומה קורה בגזרת המס?

עו"ד אבי מורה עם מדריך לבעלי עסקים שמעוניינים לצמוח.
חברה א' ביקשה להרחיב את פעילותה העסקית והחליטה לרכוש את חברה ב', שהיא חברה פרטית. בעת המשא ומתן בין שתי החברות התלבטה א' האם לרכוש את מניות ב' ולהפוך לבעליה, או שמא לרכוש רק את פעילותה של ב' – קרי, את נכסיה והציוד הפיזי שלה – ולמזגם לתוך א'.
ההבדלים מהותיים ביותר: רכישת פעילות יכולה להיעשות ביחס לכלל הפעילות או ביחס לתחום פעילות ספציפי. ניתן לרכוש קו ייצור אחד בלבד או מערך שיווק מסוים וכן נכסים או ציוד או מוניטין. הפעילות הנרכשת תמוזג לתוך החברה הרוכשת.
לעומת זאת, רכישת מניות משמעותה שהחברה רוכשת את כל ה"חבילה": את הפעילות, המוניטין, הנכסים, ההתחייבויות ועוד. ברכישת מניות נשמרת אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה הנרכשת והיא אינה מתמזגת לתוך החברה הרוכשת.
מלבד ההבדלים הכלליים הללו, כל אחד מאופני הרכישה טומן בחובו יתרונות וחסרונות והשלכות שונות לעתיד.

רכישת פעילות: כללית וגם חלקית

א' מעוניינת לרכוש את כלל פעילותה של ב', על כל מפעליה, קווי הייצור שלה, המוניטין והנכסים שצברה. במקרה כזה תפסיק ב' את פעילותה וא' תוכל לבחור האם לפטר את העובדים או להעביר אותם (או את חלקם) לרשותה. היא גם תצטרך להחליט האם העובדים ימשיכו את רצף הוותק שלהם או שיפוטרו ויועסקו מחדש.
יש וטרם מכירת כלל הפעילות נדרש מהחברה הנרכשת לבקש את אישורם או הסכמתם למכירה של צדדים שלישיים שהיא קשורה אתם – בנקים, רשויות, לקוחות, ספקים וכד'.
ומה קורה אם א' רוכשת רק חלק מהפעילות של ב'? תחילה עליה לציין בהסכם הרכישה כל אחד מהנכסים הנרכשים ו-ב' תוכל להמשיך כרגיל בשאר הפעילות שלא נמכרה.

רכישת מניות: עסקת חבילה

עסקת רכישת פעילות – כללית או חלקית – עלולה להקשות מאוד על רכישת נכסים מסוימים, כגון רישיון עסק ורישיונות אחרים. אם א' מעוניינת לרכוש את אלה מחברה ב', יתכן ויהיה עליה לרכוש את מניותיה של ב' ולא את פעילותה, מה שעשוי להקל על השגת האישורים או הרישיונות.
יש לקחת בחשבון שהעסקה תידרש לאישורים רגולטוריים של צדדים שלישיים כמו בנקים, הממונה על הגבלים עסקיים, המדען הראשי (במקרים הרלוונטיים) וכיוצא באלה.
עסקת רכישת מניות מותירה את המבנה המשפטי של החברה הנרכשת בעינה ולאחר המכירה לא יהיו עוד בעלי המניות של ב' קשורים אליה, למעט אם נטלו על עצמם בהסכם הרכישה התחייבות כלשהן. גם עובדי החברה, בדרך-כלל, הם חלק מהעסקה: הם ימשיכו לעבוד בחברה תחת הבעלים החדשים, שגם יהיו אחראים מעתה על התשלומים המגיעים להם בגין רצף הזכויות.
יש ומה שמנחה את רכישת המניות הוא שיקול מס טהור: לעיתים תעדיף החברה הרוכשת לרכוש מניות של חברה בעלת הפסד מס צבור, במטרה לקזז את רווחיה של אותה חברה רוכשת. עם זאת, כל עסקת רכישת מניות טומנת בחובה גם סיכונים לרוכשת: קורה ובעת עסקת רכישת מניות או ביצוע בדיקת נאותות לחברה הנרכשת לא מתגלות כל ההתחייבויות הכספיות או האחרות של החברה הנרכשת, כגון חובות מס, תביעות שתלויות ועומדות נגדה וכד'. הסכמי הרכישה אמנם כוללים, בדרך כלל, סעיפים הדואגים לשפות את החברה הרוכשת במקרים כאלה, אך לא תמיד קל לאכוף אותם וההתדיינות בגינם עוברת לרוב לבתי המשפט.

מה אומרים המיסים?

כל עסקת רכישה ממוסה באופן שונה עבור כל צד, מה שמשפיע על השיקולים השונים בדרך לעסקה. לרכישת פעילות של חברה יש יתרון מיסויי עבור החברה הרוכשת: עלות הנכסים הנרכשים יחושבו לצורך ניכוי פחת שוטף ולשם חישוב מס רווח הון במכירה עתידית. בעסקת רכישת מניות, מאידך, לא תוכל הרוכשת להפחית את מחיר עלות המניות מהמס, אולם ניתן יהיה להפחיתו ממס רווח הון במכירה עתידית של אותן מניות.
עסקת רכישת פעילות כרוכה בשני אירועי מס עבור הצד הנרכש: האחד עבור החברה הנרכשת עצמה, והשני על בעלי מניותיה, אם הם מעוניינים למשוך רווחים מהעסקה. תחילה תחויב החברה עצמה במס בהתאם לסוג הפעילות הנמכרת: מס שבח בגין מכירת מקרקעין, מס רווח הון בגין מכירת ציוד, מס הכנסה בגין מכירת מלאי וכד'. לאחר מכן ימוסו בעלי המניות שלה, במידה שהם אנשים פרטיים המושכים דיבידנדים מהרכישה. אם בעלי המניות הם חברות – אזי לא יחול מס במשיכת דיבידנד מחברה בת לחברה אם.
בעסקת רכישת מניות, לעומת זאת, יחול על החברה הנרכשת רק אירוע מס אחד: בעלי המניות הפרטיים שלה ימוסו על רווח ההון במכירה בלבד.

רכישות תלויות נסיבות

ההחלטות העסקיות המנחות את סוג העסקה ואופייה הן תמיד תלויות נסיבות. באופן כללי ניתן לומר שבעוד שא' תעדיף לרכוש פעילות – הן משיקולי מס והן משיקולים של הקטנת החשיפה שלה להתחייבויות החברה הנרכשת – הרי שבעלי המניות של ב' יעדיפו רכישת מניות, מאותם שיקולים בדיוק, רק באופן הפוך.
חשוב להדגיש, כי האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד המתייחס לחברות פרטיות בלבד, המוחזקות על ידי יחידים ולא חברות. לא פירטנו כאן את כלל השיקולים המנחים, ביניהם שיקולי מס נוספים ושיקולים אחרים, שבוודאי ישפיעו גם הם על סוג העסקה ועל מאזן הכוחות בין הרוכשת לנרכשת.
טרם העסקה, מומלץ ואף חובה לקיים בדיקות נאותות לחברה או לפעילות הנרכשת, לבחון את הנתונים בעיניים מקצועיות ולהחליט על מבנה העסקה ועל מערכת ההסכמים הנלווית לה על סמך מאזן השיקולים.
* עו"ד אבי מורה ממשרד מורה-טובים עוסק בדיני חברות ותאגידים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

פורסם באתר פסק דין

כ-200 אלף ש' פיצויים לנהג משאית ששכרו לא תאם את ההסכם הקיבוצי

הנהג טען כי החברה לא שילמה לו על שעות נוספות וחישבה את פיצויי הפיטורים שלו על בסיס שגוי.

חברה בהליכי פירוק חויבה להחזיר 224,000 ש' – ביצעה "העדפת נושים אסורה"

עסקה מפוקפקת בין 3 חברות שבמרכזה המחאה על סך 224 אלף שקל עוררה את חשדו של המנהל

המדינה תפצה עובד שלא קיבל מידע מלא על תנאי הפרישה

רק בדיעבד התברר לעובד שפרישה אחרי גיל 60 מביאה להפחתה של 40 אלף שקל במענק הפרישה.