חברת מזון התקשרה עם חברת השכרות הרכב בחוזה ליסינג לשני רכבים, שבמסגרתו הפקידה בידיה פיקדון של כ-17 אלף שקל. לאחר שהחזירה את אחד הרכבים ביקשה החברה לקבל לידיה את הפיקדון, אך להפתעתה, החברה סירבה בטענה שהיא נמצאת בהליכי פירוק, ולכן על החברה להגיש תביעת חוב, ככל שאר הנושים.
כאות נקמה, השאירה החברה בחזקתה את הרכב הנוסף שנותר, גם לאחר שחוזה הליסינג הסתיים וביטלה את הוראת הקבע לזכותה של "דורנט". בחלוף כשבועיים לאחר מכן, הצליחה "דורנט" לתפוס את הרכב והשיבה אותו לרשותה.
בטענה שהתנהלות החברה גרמה לה נזקים, הגישה דורנט, באמצעות המפרק שלה, תביעה נגדה ונגד בעל המניות שלה, ודרשה לחייב אותם לשלם על השכירות העודפת של הרכב, עלות תפיסתו, הפגמים ברכב וחריגה ממכסת הקילומטראז' המוסכמת. בסך הכל הועמדה התביעה על כ-33 אלף שקלים.
הנתבעים מצדם, הכחישו את הטענות כלפיהם, וטענו שככל שיחויבו בתשלום, יש לקזזם עם הפיקדון שטרם הושב להם. בנוסף, ביקש בעל המניות לדחות את התביעה האישית נגדו בטענה שמעולם לא ערב לחיובי החברה.
לא הייתה רשאית להשתמש ברכב
השופט עמית יריב מתח ביקורת על התנהלות "דורנט" שניסתה להסתתר מאחורי הליך הפירוק על מנת שלא להחזיר לנתבעת את הפיקדון, והורה על השבתו לנתבעים.
עם זאת, קיבל השופט את עמדת חברת הליסינג, לפיה לא הייתה לנתבעת זכות להשתמש ברכב ולהחזיקו אצלה לאחר תום החוזה ולכן החברה תצטרך לשלם על השימוש העודף ברכב, אותו העריך ב-50 אלף ק"מ.
באשר לפיצוי על פגמים ברכב, קבע השופט יריב, שאף שהתובעת הוכיחה שנגרמו לרכב נזקים, היא לא הצליחה להוכיח שהנתבעים אחראיים להם במובן של קשר סיבתי.
לגבי הנתבע, קבע השופט, כי זה חתם על שטר הערבות מול התובעת ולכן הוא ערב לחיובי הנתבעת בגין התשלומים השוטפים.
לבסוף, לאחר קיזוז הפיקדון, חייב השופט את הנתבעים לשלם לתובעת כ-16 אלף שקל בגין דמי השימוש ברכב והחריגה ממכסת הקילומטראז'. הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* עו"ד רון ישראלי עוסק בדיני תאגידים.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה