קנס 113,00 ₪ על חברת שלא שילמה לעובדיה שכר מינימום

בעקבות חקירת משרד העבודה והרווחה: ביהמ"ש הטיל קנס ע"ס 113,00 ₪ על חברה שלא שילמה לעובדיה שכר מינימום

בעקבות כתב אישום שהוגש על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, נגזר דינה של החברה, החברה אשר ממוקמת הודתה והורשעה באי תשלום שכר מינימום ל-5 עובדים במשך 5 חודשים וזאת, בניגוד לחוק שכר מינימום.

עבירה של אי תשלום שכר מינימום נמנית על העבירות החמורות ביותר מבין חוקי העבודה הסוציאליים; עו"ד אסף תומר, בא כוח משרד העבודה והרווחה, טען כי העבירה התבצעה ממניע כלכלי שבסיסו שיקולים פסולים. התוצאה היא גזל בשכר המינימום של העובדים, כפי שקבע המחוקק; שכן, כל עובד חייב לקבל בתמורה לעבודתו בכדי להשתכר בכבוד.

בית הדין קבע  כי יש להשית על החברה הנאשמת קנס על סך 113,000 אלף ₪, וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך 3 שנים בגובה 226,000 ₪. זאת ביחס לעבירה של אי תשלום שכר מינימום ל- 5 עובדים במשך 5 חודשים. על פי בית הדין- שיקול הדעת במסגרת גזירת הדין, נבע בין היתר מכך שבמסגרת החקירה שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה, אשר הובילה להגשת כתב האישום, נמצא כי החברה תיקנה את ההפרה כבר בראשית החקירה ושילמה את הפרשי שכר המינימום לעובדים. מאחר ולחברה לא היה עבר פלילי קודם והיא הביעה חרטה והודתה בהזדמנות הראשונה, בית הדין לא רצה להביא לפגיעה אנושה בעתידה התעסוקתי של עובדיה הנוכחיים, שיאבדו את מקור פרנסתם במידה והיה גוזר על החברה קנס גבוה יותר. בעקבות המקרה החברה הנאשמת הנהיגה נהלי עבודה חדשים שמטרתם למנוע הישנות מקרה דומה.

התובעת הראשית עו"ד גלי לוי: "פעילות האכיפה וניהול יעיל של התיק הובילו לענישה משמעותית ולמיצוי הדין עם מעסיקים שעברו על הוראות החוק ופגעו באוכלוסייה מוחלשת וכן לשינוי מהותי בהתנהלותם. אני תקווה שההרשעה וגזר הדין בתיק זה יהוו גורם מרתיע גם ביחס למעסיקים אחרים המבצעים עבירות בתחום דיני העבודה. אנחנו נמשיך ונבצע את עבודתנו נאמנה וחשוב לנו שעובדים יידעו שניתן לפנות למשרדנו ולהתלונן לגבי עבירות ושאנו פועלים בנחישות לבירור הדברים, לחקירת נסיבות העניין ולמיצוי הדין עם מי שמבצע עבירות".

קנס של חצי מיליון ש"ח

קנס של חצי מיליון ש"ח לחברת קייטרינג שניכתה כספים משכרם של עובדיה שלא כדין

בעקבות חקירה ממושכת של מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה שהובילה להגשת כתב אישום, הרשיע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חברת קייטרינג בעבירה על חוק הגנת השכר. זאת לאחר הודאת החברה במסגרת הסדר טיעון כי בשני מקרים בהם ניכתה כספים משכרה של עובדת לא העבירה אותם לקופת הפנסיה שלה.

הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, באמצעות עו"ד ישראל שניידרמן, גרסה כי ניתן להשוות את עבירת אי-העברת ניכויים לפנסיה להכנסת יד לכיסו של העובד, ובטיעונים לעונש אף פירטה את המדיניות הברורה והחד משמעית בנוגע למיגור הפגיעה בעובדים והשמירה על זכויותיהם. מדיניות זו מיושמת גם באמצעות מינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה והרווחה, המוביל מבצעים רחבי היקף במסגרתם נבדקים תנאי העסקתם של עובדים, ושבעקבותיהם ננקטים הליכים כנגד מעסיקים המפרים אותם.

בהמשך לכך, כבוד השופט אורן שגב קבע בגזר הדין כי החברה תיקנס בסכום של 500 אלף ש"ח עבור שתי העבירות וכן, שתתחייב שלא לעבור על חוק הגנת השכר למשך שלוש השנים שאם לא כן – תחויב בקנס המקסימלי הקבוע בחוק על סך 1,300,000 ₪. השופט ציין כי לא ניתן להפריז בחשיבותו של חוק הגנת השכר, אשר כשמו כן הוא – חוק מגן. לדבריו, חשיבותו של החוק באה לידי ביטוי, בין היתר, בקנסות הגבוהים שקבע המחוקק כנגד מי שהפר אותו. עם זאת, בקביעת העונש ציין כבוד השופט כי קיימות נסיבות מקלות לטובת החברה: החברה הודתה במיוחס לה, לא ידוע על עבירות נוספות מסוג זה בחברה, ותיקונה המידי של העבירה ברגע שהדבר נודע למנהלי החברה מעיד על הפנמת חומרת העבירה.

מתחילת השנה (2017) ניתנו על ידי מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה 1,281 התראות מינהליות ו-247 עיצומים כספיים על סך כ-21 מיליון ₪ בגין הפרות חוק הגנת השכר, מתוכם 340 התראות ו-226 עיצומים כספיים על סך למעלה מ-19 מיליון ₪, בגין אי העברה של כספים שנוכו משכר אולם לא הועברו ליעדם (או הועברו ליעד באיחור); כמו כן, הוגשו על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה 10 כתבי אישום לפי חוק הגנת השכר וניתנו במהלך תקופה זו 13 גזרי דין.

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה יפה סולימני: "על מעסיקים לנהוג זהירות יתירה בשכרם של עובדיהם. הקנסות והעיצומים הכספיים שהמדינה מטילה על מעסיקים המפרים את חוקי העבודה לא נועדו להעשיר את קופת המדינה ואף לא למוטט עסקים, כי אם להדגיש את החשיבות הרבה המיוחסת להקפדה על קיום ושמירה של זכויות עובדים".

התובעת הראשית עו"ד גלי לוי: "עבירה של אי העברת ניכויי שכר ליעדם היא מהעבירות החמורות בדיני העבודה. במקרה הנוכחי, מדובר בעובדת בתחום הקייטרינג שהינו תחום המאופיין בעובדים ברמות שכר נמוכות. במסגרת גזר הדין ציין בית הדין כי מתחם ענישה שנע בין 80% ל- 100% מהקנס המקסימלי הולם את חומרת העבירה במקרים כגון המקרה הנוכחי. עם זאת, לאור התחשבות בנסיבות המקלות הספציפיות, הוריד השופט את רף הענישה בתיק הנוכחי לרף נמוך יותר שבין 20% ל- 80%. בהיעדר נסיבות מקלות הסכום שבית הדין היה מטיל על החברה היה אף גבוה מחצי מיליון ₪. מעסיקים צריכים להקפיד לקיים את החובות שהטיל עליהם המחוקק ולהיות מודעים לכך שסנקציות חמורות צפויות להם באם יבצעו עבירות מסוג זה".
​

קנס של 300,000 ₪ בגין הפרת זכויות עובדים

משרד העבודה והרווחה הגיש כתב אישום כנגד החברה, אשר צפויה לשלם קנס גבוה, בעקבות ניהול כספים לוקה והפרת זכויות חמורה

 

בעקבות כתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה כנגד חברת צעצועים, בגין עבירה של אי העברת סכומים שנוכו משכרם של עובדים ליעדם לפי חוק הגנת השכר, נקנסה החברה בסכום של 300,000 ₪ וכן נדרשה להתחייבות בסך 1,130,000 ₪ על מנת להימנע מביצוע עבירה מסוג זה, בה הורשעה לתקופה של שלוש שנים.

החברה הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק והפצת צעצועים, אשר העסיקה כ-13 עובדים. במשך מספר חודשים לא העבירה החברה כספים שהופרשו משכר העובדים אל חברות הביטוח אליהם יועדו הכספים במועד הנדרש, ובחלק מהמקרים אף לא העבירה כלל. העבירות התגלו בעקבות חקירה שניהל האגף לאכיפה פלילית במנהל הסדרה ואכיפה במשרד.

כתב האישום, שהוגש על ידי עוה"ד יצחק ששון, הוביל להרשעת החברה, ונשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט שמואל טננבוים, הדגיש כי אי העברת כספים שנוכו מהעובד ליעדם היא עבירה אליה יש להתייחס בחומרה. עבירה זו טומנת בחובה הטעיית עובדים, שעה שאלה נסמכים על הרישום בתלוש השכר ואינם מודעים לכך שהסכומים שמנוכים משכרם, בהתאם לרישום בתלוש השכר, ובפועל לא מועברים כספים אלו לקופה שבה אמורים הכספים להיצבר לטובתם. כתוצאה מכך עלול להיגרם לעובדים נזק מהותי ובכלל זה פגיעה בזכויותיהם הפנסיוניות..

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "אנו מברכים על הרשעת החברה. המדובר באחת העבירות החמורות בסקאלה בתחום דיני העבודה ובנסיבות בהן העבירות בוצעו לאורך זמן וכלפי מספר עובדים במקרים כאלה ראוי לצד ההרשעה הפלילית לגזור סכום כספי משמעותי. ענישה כזו תרתיע מלבצע עבירות שהמניע להן הינו מניע כלכלי. אנו נמשיך לפעול בנחישות במסלול הפלילי במקרים כגון אלה ובמקרים מהותיים אחרים, על מנת להוביל לכך שהמצב בפועל בשוק העבודה הישראלי יעלה בקנה אחד עם דרישות החוק".

 

כתב אישום נגד מעסיק שפגע בזכויותיה של עובדת בהיריון

על פי כתב האישום שהוגש על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה הועסקה העובדת  כמזכירה במשרה חלקית וכמורה לאנגלית, בפרויקט שמומן על ידי משרד החינוך. בתום שנת הלימודים ונוכח היציאה לחופשת הקיץ, הסתיים הפרויקט ותוכנן להתחדש ואולם, בהמשך לכך הודיעו לעובדת כי הפרויקט לא יתחדש. לעובדת הוצעה משרה חלופית כמורה למקצוע בו אין לה הכשרה מקצועית ובתעריף שעתי נמוך מזה שקיבלה בתפקידה הקודם, זאת ללא קבלת היתר ממינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה. העובדת סירבה למשרה החלופית לאור מהותה, כאשר לא הוצע לה תפקיד אחר אשר אין בו פגיעה בהיקף המשרה והשכר, ואף לא הוגשה בקשה לפיטוריה או לצמצום בהיקף משרתה או הכנסתה  וזאת, בניגוד לחוק עבודת נשים.

חוק עבודת נשים קובע כי פיטורים או פגיעה בהיקף משרה או הכנסה של עובד/ת הנמצאים בהריון או בטיפולי פוריות אסורים, אלא אם התקבל היתר מהממונה על תחום חוק עבודת נשים במינהל הסדרה ואכיפה. לשם קבלת ההיתר על המעסיק להוכיח כי אין קשר בין הפיטורין או צמצום היקף המשרה/ההכנסה לבין היות העובד/ת בהריון או בטיפולי פוריות. גם בסגירת עסק, או במקרים בהם העסק נמכר וממשיך לפעול ואין הפסקת העסקה בפועל, יש לפנות לקבלת היתר לגבי עובד/ת בהריון או בטיפולי פוריות.

בשנת 2016 ניתנו במינהל הסדרה ואכיפה 964 היתרים לסיום העסקה של עובדות ועובדים בהריון או בטיפולי פוריות, 11 היתרים לצמצום היקף משרה ו – 108 סירובים לבקשות לפטר או לצמצם את היקף משרתה של עובדת. כ – 60% מסך ההיתרים ניתנו בגין מצב כלכלי מוכח, דהיינו, סגירת עסק או פרויקט, צמצום בכח אדם, ירידה בהכנסות או מכירת פעילות וזאת, כאשר הממונה שוכנעה שהרוכש  אינו יכול להמשיך להעסיק את העובדת מסיבות כלכליות גרידא.

בנוסף לכך, במהלך השנה החולפת הטילו מפקחי מינהל הסדרה ואכיפה עיצומים כספיים בסך של כחצי מיליון ש"ח על 16 מקרים בהם הופר חוק עבודת נשים: ארבעה מעסיקים שפגעו בהיקף המשרה או שכרה של העובדת, 9 מעסיקים שפיטרו עובדת בהיריון ללא היתר, שני מעסיקים שפיטרו עובדת בחופשת לידה, ומעסיק נוסף שהעסיק עובדת במהלך חופשת הלידה שלה, בניגוד לחוק.

חוק עבודת נשים הוחל על שטחי יהודה ושומרון בשנת 2013. החוק קובע כי נשים המועסקות אצל מעסיקים ישראלים ביהודה ושומרון, תהיינה זכאיות לכל ההגנות הקבועות בחוק עבודת נשים. חוק עבודת נשים בא להבטיח את זכויות הנשים בעבודה. בין היתר, זכויות האישה במהלך תקופת הריון לרבות האיסור על צמצום משרה בתקופה המוגנת. הפרת הוראות החוק מהווים גם עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום והמחוקק אף הטיל אחריות גם על נושא משרה.

יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה: "על פי חוק עבודת נשים יש לנקוט ברגישות ובשיקול ביחס לעובד או עובדת הנמצאים בטיפולי פוריות או בהריון, בכל הקשור לפיטורים וכן לצמצום בהיקף המשרה או ההכנסה שלהם. מהנתונים שבידינו עולה כי רוב המעסיקים מכירים את החוק ומכבדים אותו, ובמקרים הרלוונטיים פונים למינהל בבקשה לקבלת היתר כנדרש בחוק. עם זאת, נמשיך בפעולותינו למיצוי הדין עם מעסיקים מפרים".

עובדים המעוניינים להתעדכן בנוגע לזכויותיהם על פי חוק במהלך טיפולי פוריות, הריון ולידה וכן מעסיקים, המעוניינים לדעת את חובותיהם כלפי עובדים בסטטוס זה, מוזמנים להתעדכן באפליקציה החינמית שפיתח המשרד בשם "זכותון להריון". פרט להנגשת הוראות חוק עבודת נשים ניתן לפנות דרכה למינהל, בין אם אתה מעסיק הרוצה להגיש בקשה להיתר ובין אם הפרו את זכויותיך כעובד/ת.

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "קיימת חשיבות להגנה על עובדות בהיריון שבפועל, ככלל, תתקשינה למצוא חלופות אחרות להעסקה בשוק העבודה לאור מצבן. המחוקק קבע בהיקשר לנסיבות המקרה הנוכחי כי לא ניתן לצמצם במשרה ולא ניתן להפחית בשכר ללא היתר מהשר. יש לקבל על כך היתר כדין מהממונה ללא קשר לעילה לביצוע ההפחתה בהיקף המשרה ו/או ההפחתה בשכר. מעסיקים אינם יכולים לקחת לעצמם חירות להחליט כי בשל העובדה שהצמצום מוצדק לטעמם אין צורך בקבלת היתר. יובהר כי הסנקציה הפלילית לעבירה זו לצד ההרשעה בבית הדין לעבודה הינה קנס פלילי בגובה מקסימלי של 150,600 ש"ח לכל עבירה. כמו כן, מוטלת ברב המקרים בהם מרשיע בית הדין את הנאשמים התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות בסך גובה הקנס המקסימלי".

קנס של עשרות אלפי שקלים על העסקת ילדים בניגוד לחוק

בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק קנסות של עשרות אלפי שקלים לקבלנים שסיפקו שירותי קטיף לחקלאים, על העסקת ילדים מתחת לגיל 14 ובשעות הלילה.

כתב אישום נגד קבלן שירותי כ"א שהפר זכויות עובדים

בעקבות חקירה של משרד העבודה והרווחה:
כתב אישום נגד קבלן שירותי כח אדם בתחום המנופאות שפעל ללא רישיון והפר זכויות עובדים

כתב אישום נוסף הוגש כנגד החברה שהזמינה מולו עובדים בניגוד לחוק

בעקבות חקירה של מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה, הגיש המשרד  כתב אישום כנגד קבלן שירותי כח אדם, הנאשם במתן שירותי כח אדם וזאת, ללא שהיה בידיו רישיון לעסוק כקבלן כח אדם על פי חוק.

על פי כתב האישום ממאי 2016 ועד פברואר 2017 כולל, סיפק הנאשם עובדים לעבודה בחברות בניה שונות,   בין היתר, לשם ביצוע עבודות הנפה באתרי בניה שונים וזאת, ללא שהיה בידיו רישיון לעסוק כקבלן כח אדם כמתחייב על פי חוק.

בנוסף לכך, כולל כתב האישום הפרות של זכויות עובדים: בניכוי סכומים משכרם של העובדים ללא שהעבירם למי שלו יועדו בתוך 30 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן ואף לא הועבר כל הניכוי, באי – מסירת תלושי שכר לעובדים וכן במסירת תלוש שכר אשר לא כלולים בו הפרטים האמורים על פי חוק; וזאת, בניגוד לחוק הגנת השכר. זו אף זו, הנאשם לא שילם לעובדים דמי פדיון חופשה שנתית בניגוד לחוק חופשה שנתית ולא מסר הודעה בכתב המפרטת את תנאי העסקתם בניגוד לחוק הודעה לעובד. כאמור, העבירות בוצעו כלפי מספר עובדים, לאורך תקופה של חודשים ארוכים תוך שהמעסיק פועל כקבלן כוח אדם ללא רישיון. תיק זה נפתח כחלק ממספר תיקים שניהל האגף לאכיפה פלילית כנגד חברות קבלן שפעלו ללא רישיון וסיפקו עובדים בתחום המנופאות, זאת לאחר שעלה כי הללו פועלות ללא רישיון קבלן כנדרש בחוק וכי חלקן מפרות בנוסף גם את זכויות עובדיהן.

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (1996) קובע כי קבלן כוח אדם או קבלן שירות בתחומי האבטחה והניקיון מחויב בקבלת רישיון ממינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה. קבלת הרישיון מותנית בבדיקת הרקע ואופן ההתנהלות של החברה ומנהליה, ומאפשרת למשרד לפקח על עבודת החברה ובכך להגן על זכויות עובדי הקבלן. החוק קובע עונש פלילי על קבלן שירות המספק שירותים ללא רישיון וכן על מזמין שירות, שהשתמש בשירותיה של חברה העובדת ללא רישיון.

 

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, הגב' יפה סולימני: "המחוקק הניח כי עובדי הקבלן מגיעים לרוב משכבות האוכלוסייה החלשות ביותר, ולכן יש להגן עליהם. הליך הרישוי מאפשר למינהל לפקח על אופן ההעסקה שלהם ולוודא כי זכויותיהם נשמרות, אך גם למזמין השירות – על אף שאינו המעסיק בפועל – האחריות לשמירת זכויות העובדים. על מזמיני השירות לוודא כי לקבלני כוח האדם איתם הם מתקשרים יש רישיונות כחוק, אחרת גם הם חשופים לכתבי אישום ולקנסות כפי שקובע החוק".

התובעת הראשית, עו"ד גלי לוי: "חשוב שיהיה ברור בשוק העבודה שאחריות פלילית מוטלת בהקשר הנוכחי, לצד הקבלן הלא מורשה, גם על מזמין השירות והוא לא יוצא ידי חובתו בעצם ההתקשרות להוצאת העבודה לעובדי קבלן כוח אדם או התקשרות עם נותן שירות בתחום הניקיון, השמירה והאבטחה. ככל שקיימת התקשרות עם אותו גורם שאינו מורשה כדין ותתגבש תשתית ראייתית לכך – יואשם גם מי שהתקשר עם אותו גורם. הפעילות בתחום הפלילי וסמכויות החקירה במסגרת הפרוצדורה הפלילית מסייעות למשרדנו להגיע לחקר האמת ומאפשרות נקיטת הליכים כנגד גורמים משמעותיים בשוק העבודה שמפרים זכויות עובדים כדוגמת נותני השירות שאינם מורשים כדין וכן מי שמתקשר איתם".

קיצור שבוע העבודה במשק

1. היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה, ללא הפחתה בשכר.
2. קיצור שבוע עבודה יבוצע על ידי הפחתת שעת עבודה אחת ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה
3. היום המקוצר ייקבע בהתאם לצרכי העבודה, ולמקובל במפעל, וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.
4. כאשר צרכי העבודה מחייבים זאת, רשאי המעסיק לשנות את היום שנקבע כיום מקוצר בשבוע ובלבד שיינתן לעובדים יום מקוצר אחר באותו שבוע, וככל הניתן בהתחשב בבקשות וצרכי העובדים.
5. למען הסר ספק, היה והעובד יידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר עקב צרכי עבודה, יעבוד העובד בהתאם לנדרש ובהתאם להוראות הדין, ותשולם לו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת.
6. במקומות עבודה בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעסיק את שעות העבודה של כל משמרת ואת סדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה, כתוצאה מהשינוי על פי הסכם זה.
7. למען הסר ספק, קיצור שבוע העבודה ל42 שעות שבועיות יחול גם על עובדים העובדים כיום יותר מ – 42 שעות בשבוע, אך פחות מ – 42 שעות עבודה.
8. בהתאמה לקיצור שבוע העבודה כאמור, שכר השעה יחושב על בסיס של 122 שעות לחודש עבודה.
9. אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות הסכמים והסדרים מיטיבים של שעות עבודה ומנוחה הנוהגים ערב חתימת צו זה.
10. הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתות שעות עבודה או לשינויים בתנאי
11. העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות.
12. זכויות צבורות של עובדים (כגון חופשה ומחלה) במקומות עבודה בהם שיטת החישוב נעשית על בסיס "שעות עבודה", יותאמו זכויות אלה לשיעור הצמצום בשעות עבודה כאמור בצו זה.

לצו המלא  – צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק