כ 445,000 ש"ח פיצויים למדריכת טיולים שלא קיבלה שכר על שעות נוספות

השופטת דחתה את עמדת החברה המעסיקה, וקבעה כי על יחסי הצדדים חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיהן אחרי 8 שעות יומיות יש לשלם שעות נוספות.

ביה"ד לעבודה: כוננות אינה שעות עבודה נוספות

איש חילוץ בחברת לשירותי תיקון רכב טען תבע כ-450,000 שקל עבור שעות נוספות שבהן היה כונן.

תשלום שכר במזומן

ברצוננו להסב את תשומת לבכם לחוק שנכנס לתוקפו ב- 1/1/2019 בנושא קבלת מזומן.

החוק מגביל את העסקאות לגביהן ניתן להעביר תשלום במזומן לעסקאות בהן מחיר העסקה, כהגדרתו בחוק, הוא

1. 11,000 ש”ח כאשר נותן או מקבל התשלום הינו עוסק.
2. 50,000 ש”ח כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים.
3. 55,000 ש”ח כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר.
4. 11,000 ש”ח לגבי קבלה או תשלום במזומן של שכר עבודה, תרומה, או הלוואה, למעט הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח.
5. 50,000 ש”ח לגבי קבלה או תשלום במזומן של מתנה.
6. עורכי דין ורואי חשבון לא יקבלו סכום במזומן, מעבר לסכומים הנקובים לעיל, כאשר הם נותנים שירות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000.

ההגבלות שנקבעו לשימוש במזומן לא יחולו בנוגע לקבלת מזומן על ידי רשויות המדינה שייקבעו על ידי שר האוצר בצו; וכן עסקאות של תשלום במזומן בין קרובי משפחה כהגדרתם בחוק שאינו תשלום שכר עבודה. בנוסף, כהוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום פרסום החוק ברשומות, נקבע כי גם גמ”חים יהיו רשאים לתת הלוואות במזומן, בדומה לגופים פיננסיים מפוקחים.

החוק קובע גם הגבלות על השימוש בשיקים והיסבם, הכוללות בין היתר:

1. איסור על הסבת שיק או על קבלת שיק מוסב בלי שפרטי המסב נקובים על השיק (“שיק פתוח” או שיק “מוסב על החלק”) כאשר מוסר השיק או מקבל השיק הוא עוסק.
2. איסור כאמור בשיק העולה על 5,000 כאשר מוסר ומקבל השיק אינם עוסק.
3. לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו, או שיק מוסב שעולה על 10,000 ש”ח אם הוא הוסב יותר מפעם אחת (או פעמיים אם ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח), או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.

החוק מעניק לרשות המיסים סמכויות פיקוח ואכיפה וכן קובע הוראות שונות שנועדו לאפשר את אכיפת החובות הקבועות בו, וביניהן הסמכת שר האוצר לקבוע כללים שיחייבו עוסקים בהחזקת אמצעי ייעודי המשמש לקריאת כרטיסי חיוב או סליקת אמצעי אלקטרוני אחר. בנוסף, החוק קובע חובה על עוסקים לתעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל תקבול וכן מטיל חובה על כל מי שרוכש זכויות במקרקעין לכלול בהצהרה המוגשת לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין פרטים לעניין אמצעי התשלום שבו ניתנה התמורה. 

בנוסף לכך, קובע החוק שיעורים של עיצומים כספיים שיוטלו על עוסקים וקנסות שיוטלו על מי שאינו עוסק במקרים שבהם הופרו הוראות החוק וההגבלות הקבועות מכוחן, וזאת בהתאם לשווי ההפרה.

כמו כן, החוק קובע עבירה פלילית של מעשה מרמה שבוצע בניסיון להתחמק מהאיסורים הקבועים בחוק, שבצידה שלוש שנות מאסר.

החוק קבע כי לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף, שר האוצר יבחן את שינוי הסכומים הקבועים בתוספת הראשונה, ויהיה רשאי בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת חוקה, להפחית את הסכומים

כך שבמקום 11,000 ש”ח, הסכום יופחת ל-6,000 ש”ח, ובמקום 50,000 ש”ח, החוק יופחת לסכום של 15,000 ש”ח (למעט לעניין קניית כלי רכב).

החוק מחריג, לתקופה של שלוש שנים, מתחולת החוק עסקאות שבוצעו במזומן עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית. במקביל, קובע החוק מנגנון של דיווח על עסקאות אלו לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בסף של מעל 50,000 ש”ח. 

החוק נכנס לתוקפו ביום 1 בינואר 2019

תבעה וזכתה: מדריכת טיולים תקבל חצי מיליון שקל על שעות נוספות

בית הדין לעבודה קיבל תביעה שהגישה עובדת שהועסקה בחברת תיירות. החברה טענה שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על המדריכה אך טענותיה נדחו.

השופטת דגית ויסמן קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה מדריכת טיולים שהועסקה בחברת ״בין הרים״ כ-4 שנים. בתביעה טענה העובדת כי יום הדרכה ארך 11 שעות והיא זכאית לתגמול על שעות נוספות. המעסיקה טענה כי על העובדת חל הסכם קיבוצי שקובע יום עבודה של 12 שעות, אך השופטת קיבלה את עמדת העובדת.

בתביעה סיפרה העובדת בת ה-78 כי יש לה ניסיון של 48 שנה כמדריכת טיולים. ב-2010 היא החלה לעבוד אצל הנתבעת וב-2014 התפטרה. היא ציינה כי שכרה עמד על כ-200 דולר ליום הדרכה.

התובעת טענה כי החברה לא שילמה לה תגמול על שעות נוספות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. היא ציינה כי בכל יום הדרכה הועסקה בהיקף של כ-11 שעות. לדבריה, יום העבודה החל ב-6:30 בבוקר בנקודת איסוף התיירים מבתי המלון והסתיים ב-19:00-20:00. בנסיבות אלה לטענתה מגיע לה תגמול על 3 שעות נוספות לכל יום הדרכה.

בנוסף טענה התובעת כי לא שולמו לה זכויות סוציאליות נלוות כמו דמי חופשה, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל.

הנתבעת טענה מנגד כי בהתאם להסכמות שהתגבשו בין הצדדים עם קליטת התובעת לעבודה חלות עליה הוראות ההסכם הקיבוצי בענף מורי הדרך. על פי הוראות ההסכם, יום העבודה הרגיל בענף הוא בן 12 שעות כך שהתובעת לא זכאית לתגמול על שעות נוספות.

כמו כן היא טענה כי בכל מקרה התובעת לא עבדה 11 שעות ביום שכן היא החלה לעבוד ב-7:15 ולא נשארה עד לסיום פיזור התיירים במלונות. לשיטת הנתבעת, חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על התובעת שכן תפקידה לא אפשר פיקוח על שעות עבודתה.

הנתבעת הוסיפה כי התביעה נגועה בחוסר תום לב שכן במהלך עבודתה התובעת מעולם לא דרשה שישולם לה גמול שעות נוספות למרות שהייתה מודעת היטב לעניין זה.

ניתן היה לפקח

השופטת דגית ויסמן מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה את התביעה. היא קבעה כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על התובעת ולא חלות עליה הוראות ההסכם הקיבוצי.

השופטת קבעה כי במועד שבו נחתם ההסכם הקיבוצי (2010) הנתבעת לא הייתה חברה בארגון המעסיקים כך שההסכם לא חל עליה. בנוסף, טענת הנתבעת שהצדדים הסכימו כי הוראות ההסכם יחולו על התובעת לא הוכחה. השופטת הדגישה בהקשר זה כי הוראות בחוזה עבודה בדבר הצמדה להסדר חיצוני צריכות להיות מפורשות וברורות. עוד היא ציינה כי בכל מקרה, ההוראה בהסכם הקיבוצי הקובעת יום עבודה ארוך מזה שנקבע בחוק לא קיבלה אישור כדין.

השופטת הוסיפה כי על פי הפסיקה החריגים לתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה יפורשו בצמצום ויחולו רק על משרות בכירות שבגינן העובד מתוגמל בשכר גבוה. כמו כן, חומר הראיות מעלה כי ניתן היה לפקח על שעות העבודה של התובעת שכן מנהליה ידעו היכן היא נמצאת לאורך שעות היום.

עוד קבעה השופטת כי אכן התובעת לא פנתה בעניין השעות הנוספות במהלך עבודתה ויש ספק לגבי תום לבה. ואולם, לא מדובר בחוסר תום לב קיצוני המצדיק את דחיית התביעה.

בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לשלם לתובעת 447,449 שקל בתוספת הוצאות בסך 10,000 שקל.

• ב״כ התובעת: עו"ד רונן בר אבן
• ב״כ הנתבעת: עו"ד בן ציון רזניק

עו"ד ניר דוד זיו עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל

 

עוד מאמרים

האם בית המשפט והמחוקק מתעלמים מהמצוקה של העובדים השעתיים?

למעלה מ-45% מהעובדים במשק הישראלי משתכרים על בסיס שעתי, כאשר רובם מועסקים בענפים כמו בניין, סיעוד, שמירה וכו', ובכל זאת הם אינם זכאים לתנאים בסייסים כמו עמיתיהם שעובדים לפי הסכם גלובלי. 

מדוע הם מקבלים שכר מופחת עבור ימי חופשה וכיצד מחשבים את ימי המחלה שמגיעים להם? מדריך

מאות אלפי שכירים במשק מוגדרים כעובדים שעתיים או יומיים, ששכרם משולם להם על בסיס שעות עבודתם בפועל. להערכת ארגונים חברתיים, מדובר על לא פחות מ-45% מכלל העובדים במשק בישראל, שמועסקים לרוב בענפי הבניין, החלקאות, השמירה, הניקיון,הסיעוד וכו'.

בשנים האחרונות התעורר שיח ציבורי שנוגע לשיטת העסקה זו, היוצא מתוך ההנחה כי היא פוגעת דווקא באוכלוסייה החלשה ביותר. לטענת עו"ד שני גולן – ברקוביץ', מומחית בדיני עבודהומנהלת מחלקה בחברת "בקרת שכר", קיימת התעלמות גורפת של המחוקק ושל בית הדין לעבודה ממידת הנזק ששיט ההעסקה השעתית גורמת לעובדים. האומנם השופטים והמחוקק אדישים למגבלותיה? כדי לברר את הנושא, עו"ד גולן – ברקוביץ' סקרה את הפסיקה שהתקבלה בשנים האחרונות בעניין.

ונתחיל עם השינויים החיוביים שדווקא מיטיבים עם העובדים השעתיים, או לפחות משווים את התנאים לאלו שעובדים באופן גלובלי:

במשך שנים היה נהוג לחשב את פיצויי הפיטורים לעובדים שעתיים, על בסיס ממוצע השעות שעבדו ב-12 החודשים שקדמו לסיום עבודתם. "נוסחה זו קיפחה רבים מהם, והפכה את סכום פיצויי הפיטורים לו זכאי העובד לתלוי מזל. רק אם שפר מזלו ועבד שעות רבות במהלך השנה האחרונה, הוא היה מקבל פיצויי פיטורים בסכום גבוה", מסבירה עו"ד גולן – ברקוביץ'. "אולם בפסק דין שניתן במהלך השנה האחרונה, נקבע כי חישוב פיצויי הפיטורים צריך להתבצע בהתחשב בכל השעות שעבדו בתקופת עבודתם ולא רק על בסיס ממוצע השעות שעבדו ב-12 החודשים".

כמו כן, עובדים במתכונת שעתית, בניגוד לעמיתיהם המועסקים בשכר חודשי, לא מקבלים שכר רגיל בתקופת החגים, היות ושכרם מחושב לפי שעות העבודה שביצעו בפועל. על מנת להקל על העובדים, הוצא צו הרחבה שמסדיר את סוגיית תשלום דמי החגים על פיו, גם הם זכאים לקבל תשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מעבודתם.

"על פי הצו, עובד שהשלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה, זכאי לתשלום מלא עבור ימי חג שנקבעו לדתו ובגינם נעדר מעבודתו, ובתנאי שעבד ביום שלפני החג וביום שאחריו או שנעדר מעבודתו בהסכמת המעסיק בימים שלפני ואחרי החג. עוד נקבע כי עובד שמועסק בימים קבועים או במשמרות צריך לקבל דמי חגים, אף אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג", היא מסבירה.

עובדים פחות, מקבלים יותר

בחודש מרס 2017 נחתם הסכם קיבוצי כללי לקיצור שבוע העבודה במשק הישראלי בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים. ההסכם נכנס לתוקף בצו הרחבה ב-1 באפריל 2018, ועל פיו היקף שבוע העבודה יקוצר ל-42 שעות עבודה, ובהלימה היקף השעות החודשי ירד ל-182 שעות במקום 186 שעות חודשיות. המשמעות היא שהשכר החודשי מחולק על פני פחות שעות, וכך גדל התעריף השעתי. בהתאם לכך הרוויחו עובדי שכר המינימום בעליית שכר נוספת משכר של-28.49 ₪ ל-29.12 ₪. "יחד עם זאת עובדים שעתיים ששכרם עולה על שכר המינימום לא ייהנו מעלייה בערך שעת העבודה", מסייגת עו"ד גולן – ברקוביץ'.

אולם לצד השינויים המבורכים, עדיין קיימות לא מעט בעיות שטמונות בשיטה זו, שטרם נמצא להן פיתרון:

עובדים במתכונת העסקה שעתית זכאים להודעה מוקדמת קצרה בהרבה מזו שלה זכאי עובד בהעסקה חודשית. "החוק קובע כי עובד שעתי בעל ותק של עד שנה מחויב ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה, בעוד שמקבילו שעובד לפי הסכם חודשי, זכאי ל 30 ימי הודעה מוקדמת בתום שנת עבודה", היא מסבירה, "וכך למשל, עובד בעל ותק של 12 חודשים בהעסקה חודשית זכאי להודעה מוקדמת של 30 יום, עובד בעל ותק זהה בהעסקה שעתית זכאי להתראה של 14 ימים בלבד".

בנוסף, גם חישוב התשלום עבור ימי חופשה נעשה אחרת עובר עובדים שעתיים, מה שמהווה ירידה משמעותית בתשלום: "עובדים במתכונת חודשית שיצאו לחופשה שנתית ממקום עבודתם, זכאים לקבל שכר עבור ימי החופשה בסכום השווה לשכרם הרגיל. מנגד, על פי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, חישוב הזכאות לעובדים יומיים יעשה לרוב באופן הבא: חילוק שכר שלושת החודשים שקדמו לחופשה במספר 90. לפיכך, לתוך הנוסחה מוכנסים גם ימי סוף השבוע בהם אינם עובד – דבר אשר מפחית את השכר הממוצע ששולם להם. ובהתאם לכך, גם את השכר שישולם בגין החופשה. החישוב של שכר ברוטו בחלוקה ב-90 הוא על פי חוק, כפי שעל פי חוק הצבירה כוללת ימי שבת וחג".

האם בעת חישוב ממוצע השכר לצורך קביעת גובה פיצויי הפיטורים, יש לכלול גם את השעות ששולמו לעובד במהלך העדרותו בשל מחלתו?

"כן, בהתאם ללשון החוק והפסיקה יש לחשב את השכר הקובע של עובד שעתי לפיצויי הפיטורים ולהביא בחשבון גם את השעות ששולמו לעובד בגין כל רכיבי השכר ובכללם: חופשה, מחלה, חגים, מילואים חופשת לידה בתשלום וכו'".

האם קיימת חובה להפריש סכומים לקופת הגמל של העובד גם בגין הימים שנעדר וקיבל בגינם דמי חגים?

"כן, בהתאם לצו ההרחבה, המעסיק מחויב להפריש את מלוא הסכומים לקופת הגמל בה מבוטח העובד, גם עבור ימים אלו. הסיבה לכך היא הקביעה שדמי החגים מהווים שכר עבודה לכל דבר ועניין שתכליתם לפצות עובד שנאלץ להיעדר מעבודה ביום חג, בלא קשר לאופן העסקתו".

פעם אחת ולתמיד, כיצד מחשבים את ימי המחלה שנצברים לזכות עובד שעתי?

"אין הבדל בחישוב הזכאות לצבירת ימי מחלה בין עובד במתכונת שעתית או יומית לכל עובד אחר. הנוסחה מחושבת כך: 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה מלא. לחילופין, כאשר מדובר על עובד שעתי, הצבירה תחושב באופן יחסי לימים שעבד. לדוגמא: עובד שעבד בחודש מסוים 20 ימים במקום עבודה שבו עובדים 6 ימים בשבוע, זכאי לצבור בגין אותו החודש כ-1.2 ימי מחלה".

פורסם ב 

פתרונות אפקטיביים מקבוצת "פורמולה מערכות" נוסדה בשנת 2002, ונחשבת לחברה הגדולה והוותיקה בישראל לבקרת הוצאות, ליווי מסחרי, ויישום בפועל של חיסכון בעלויות.