בקרת שכר

בקרת שכר מקבוצת "פורמולה מערכות" נוסדה בשנת 2002.

בקרת שכר מלווה ומספקת תחת גג אחד, באופן שוטף ולאורך זמן, את השיטות והכלים המתקדמים ביותר לבעל העסק לנהל את המשאב האנושי בארגון בצורה מיטבית, תוך צמצום חשיפות משפטיות, התייעלות ומקסום ההוצאה.

שעות עבודה ומנוחה - עדכוני חקיקה

סירוב לעבוד במנוחה השבועית – תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה

• מעסיק לא יכול לסרב לקבל לעבודה מועמד שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית או לדרוש ממועמד התחייבות לעבודה במנוחה השבועית כתנאי לקבלתו.
• עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד, רשאי להודיע למעסיקו לא יאוחר מ 3 – ימים מיום הדרישה או ההודעה שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.
• החל מיום 21.6.2018 (מועד פרסומו של החוק) ועד למועד כניסתו של החוק לתוקף, על המעסיק להודיע לעובד שהתחיל לעבוד לפני ה 1.1.2019 – על כוונתו לדרוש לעבוד במנוחה השבועית.
• ייכנס לתוקף ביום 1.1.2019 ולא יחול על מוסדות שנקבעו בתיקון לחוק.

חוק שעות עבודה ומנוחה, תיקון מס' 18, התשע"ח 2018.

צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה

• קיצור שבוע העבודה ל 42 – שעות
  שבוע העבודה יקוצר על ידי הפחתת שעת עבודה ביום מוגדר וקבוע ללא הפחתה בשכר (לא חל על עובדי משמרות).
• העסקה בשעת הקיצור
  אין מניעה להעסיק את העובדים ביום המקוצר שיוגדר תוך תשלום שעות נוספות בהתאם.
• ערך שעת עבודה 
  שכר השעה יחושב לפי 182 שעות לחודש (במקום 186 כיום).
  * שכר מינימום שעתי
• תשלום לעובד שעתי במשרה מלאה:
  אפשרות אחת – העלאת השכר השעתי ב 2.2% –
  אפשרות שניה – תוספת תשלום בגובה 4 שעות חודשיות (שירדו ברמה
  החודשית בשל קיצור שבוע העבודה)
• היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות – החל ממרץ 2018
  12 שעות ליום ו 16 – שעות נוספות בשבוע.

הפסקה בין יום למשנהו

חוק שעות עבודה ומנוחה

• בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות (סעיף 21 לחוק).
• הפסקה הניתנת במהלך יום עבודה לא תעלה על 3 שעות (סעיף 20 לחוק).

האם כאשר אין הפסקה של 8 שעות בין יום עבודה למשנהו יש לראות בשעות העבודה של שני הימים / המשמרות כיום עבודה אחד ולשלם גמול שעות נוספות בהתאם?

• הזכאות לגמול שעות נוספות ניתנת כאשר העובד עבד ביום העבודה מספר שעות העולות על תחום שנקבע לכך בחוק או מכוחו. העובדה שבין יום עבודה למשנהו יש הפסקה שהיא פחות מ 8 שעות, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו "יום עבודה" של משמרת הקודמת ולכן מזכות בגמול שעות נוספות.
• נקבע כי המחוקק לא קבע סעד כספי בדמות של תשלום גמול שעות נוספות בצד הפרה של סעיף 21 לחוק הקובע כי בין יום אחד למשנהו תהא הפסקה של 8 שעות, אלא שהמחוקק קבע דרכי אכיפה להפרת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה במישור הפלילי ובמישור המנהלי.

סעדים במקרה של אי מתן הפסקה בין יום עבודה למשנהו

• סעד מינהלי מכוח החוק להגברת אכיפה, התשע"ב 2011 – עיצום כספי עד ₪ 5,040 לעובד.
• סעד פלילי מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה קנס (בחוק מעודכן בלירות) ו/או מאסר עד חודש אחד.

באדיבות משרד עורכי דין אפרת דויטש ושות'

עוד מאמרים

קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שהפרו זכויות עובדים

בעקבות כתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה:

קנס של 106,000 ₪ על חברה ומנהלה שפעלו ללא רישיון קבלן והפרו זכויות עובדים

בנוסף, חתמו על התחייבות על סך 60,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהם הורשעו במשך 3 שנים.

חקירה שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה הביאה להרשעתם הפלילית של חברה ומנהלה, על כך שסיפקו שירותי ניקיון ללא שהיה בידם רישיון ממשרד העבודה וכן הפרו זכויות עובדים. מנהל החברה הוא גם בעליה היחיד.

מדובר בחברה העוסקת באספקת עובדים לצרכי אחזקה וניקיון שהעסיקה למעלה מ-30 עובדים.

כאמור, בנוסף להרשעתה בעיסוק כקבלן ללא רישיון בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, החברה ומנהלה הורשעו על פי הודעתם בעבירה על ניכוי כספים משכר עובד מבלי להעבירם למי שיועדו הסכומים וזאת, בניגוד לחוק הגנת השכר; בעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שנתית ואי תשלום פדיון חופשה וזאת, בניגוד לחוק חופשה שנתית; וכן בהפרעה למפקח בשימוש בסמכויותיו וזאת, בניגוד לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

כבוד השופטת אנגלברג שהם מבית הדין האזורי בבאר שבע קבעה: "ככלל, בעבירות של פגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים, במסגרת קביעת מתחם הענישה בשקילת הערכים החברתיים יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה ומחובתו של בית הדין למנוע את ניצולם לרעה… על הענישה להיות כלכלית אפקטיבית שתהלום את חומרת העבירה ותרתיע מביצועה".

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המנהל הורשע במסגרת אחריותו כנושא משרה ונקנס ב-50,000 ₪ בגינן. החברה נקנסה ב-55,920 ₪. בנוסף, חתמו על התחייבות על סך 60,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהם הורשעו במשך 3 שנים.

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, הגב' יפה סולימני: "שוב אנו נתקלים במקרה בו חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון מפרה זכויות עובדים; משטר הרישוי של המשרד נועד למנוע בדיוק מצבים מעין אלו, בהם מנצלים עובדים המשויכים לאוכלוסייה מוחלשת ומפרים את זכויותיהם על פי חוק. הרישיון נועד, בין היתר, לאפשר למשרד לפקח על כך שהעובדים אכן מקבלים את הזכויות המגיעות להם על פי דיני העבודה. על חברות המספקות שירותי כח אדם, שמירה או ניקיון לפעול רק כשברשותן רישיון המשרד – חברות שתעסוקנה בתחומים הללו בלא רישיון חשופות לסנקציות פליליות".

התובעת הראשית, עו"ד גלי לוי: "אנו מברכים על הרשעת החברה ומנהלה. קבלני כוח אדם הינם גורם משמעותי בשוק העבודה וקיימת חשיבות רבה בהבאתם לדין של העוברים על חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם. עינינו הרואות שקבלן שירותי הניקיון לא רק שעקף את משטר הרישוי אלא גם הפר זכויות עובדים, ובכך רמס את זכויותיהם הסוציאליות וביצע עבירות נוספות על החוק. אנו פועלים במרץ בניסיון למגר את תופעת קבלני כוח האדם והשירותים הפועלים ללא רישיון. יובהר כי הסנקציות הפליליות בהתאם לחוק הן ביחס למי שעוסק כקבלן כוח אדם או קבלן שירותים ללא רישיון וגם ביחס למזמין שירות שמתקשר עם קבלן שאינו בעל רישיון כדין".

הועסקתם כפרילנסרים? אתם זכאים לקבל זכויות של שכירים

מעסיקים רבים טועים לחשוב שהעסקת עובדים במתכונת "פרילנס" חוסכת להם הוצאות, אך למעשה אם אותו נותן שירות יחליט לתבוע, בית הדין יכול לכפות על המעסיק לשלם לו את מלוא השכר והזכויות שהיה מקבל לו היה שכיר, בתוספת פיצויים ותגמולים. איך זה קורה? מדריך

עולם העבודה צועד לקראת כלכלה המבוססת יותר ויותר על עובדי פרילנס. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון להיום יש בישראל כ-390 אלף עצמאים, המהווים 11% משוק העבודה. לעיתים קרובות, דווקא המעסיקים הם שבוחרים להתקשר עם העובדים בשיטה זו – מתוך רצון לחסוך בעלויות – אך מוצאים את עצמם בסופו של דבר משלמים להם את מלוא השכר והזכויות, כאילו הועסקו כשכירים ובתוספת פיצויים ותגמולים.

הסיבה לכך היא עמדת בתי הדין לעבודה, על פיה מה שקובע אינו החוזה עליו חתמו אלא אופיה ומהותה של העבודה בפועל. על סמך מה יקבע בית הדין כיצד להגדיר את אופיה של העבודה? איזו תועלת מפיקים המעסיקים מהתקשרות על פי שיטה זו וכמה כסף יקבל פרילנסר לאחר שיוכר כעובד מן המניין? ביקשנו מעו"ד שני גולן – ברקוביץ', מומחית בדיני עבודה ומנהלת מחלקה בחברת "בקרת שכר" העוסקת ביעוץ לחברות בתחום השכר, שתעשה לנו סדר.

"במתכונת של פרילנס המעסיק פטור ממתן מכלול הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד, ובכלל זה, תשלום שכר מינימום, דמי מחלה או מתן חופשה שנתית", מסבירה עו"ד גולן – ברקוביץ' את הסיבה שבגינה מלכתחילה מעסיקים רבים בוחרים שלא להעסיק את העובדים כשכירים. "החוק גם אינו מחייב אותו לשלם הוצאות נסיעה ודמי ההבראה, וכמו כן, הוא אינו מחויב לתת לעובד הודעה מוקדמת טרום סיום יחסי העבודה בין השניים. בנוסף, הפרילנסר לא יקבל פיצויי פיטורים, או במילים אחרות – נותר ללא כלום".

אם הפרילנסר חתם על החוזה והמעסיק מעדיף העסקה במתכונת הזאת – מדוע שבית הדין יבטל את ההסכם?
בשונה מחוזים מסחריים בהם ההתקשרות בין הצדדים נקבעת לפי רצונם וברוח "חופש החוזים", כאשר מדובר על חוזי ההעסקה, בית הדין הוא שיקבע האם לתת למסמך תוקף מחייב. שכן סעיפים המנוגדים לחוק שקיימים בו, אינם מחייבים את העובד גם אם הוא חתם על החוזה. ככלל, חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי החוק והפסיקה ואינו יכול לבטל זכויות כאלו.

כיצד בית הדין קובע את טיבה של מתכונת ההעסקה?
בית הדין עושה שימוש במספר מבחנים שנקבעו בפסיקה, על פיהם הוא יחליט על טיבה של מתכונת ההעסקה כשכל מקרה נבחן לגופו. העובדה כי שכרו של הפרילנסר או הקבלן עצמאי, משולם כנגד חשבוניות ולא תלוש משכורת אינה רלוונטית – תוצאות המבחנים הם שיכריעו את הקביעה.

אלו המבחנים עליהם מתבסס בית המשפט:

האם העובד מהווה חלק מהמערך הארגוני?
ככל שהעבודה נעשית בחצריו של בית העסק – כלומר בחנות, במפעל או במשרד – ולא מתבצעת דרך קבע מביתו של העובד, הדבר יחזק את הטענה כי מדובר למעשה  ביחסי עובד מעביד. בנוסף, יבדוק בית הדין האם העובד הוא נותן שירות חיצוני לארגון או חלק ממנו. כך למשל, עובד שמספק אוכל מוכן לבית העסק אינו מהווה חלק מהמערך הארגוני של מקום העבודה ולא יוכר כעובד שכיר מן המניין.

האם העובד מנהל במקביל עסק עצמאי ונותן שירות ללקוחות פרטיים אחרים?
במידה והתשובה לכך שלילית והעובד מועסק אך ורק בבית עסק מסוים, הדבר מחזק את הטענה כי הוא מועסק כשכיר.

האם גובה שכרו של העובד נקבע על פי הריווחיות של בית העסק?
המשתנה שעומד בבסיס מבחן זו הוא השפעת הגידול או הקיצוץ בהכנסות על שכרו של העובד. במקרה בו השכר משתנה בהתאם לשולי הרווח של בית העסק, יטה בית המשפט לקבוע כי מדובר במתכונת של פרילנס.

האם בעת היעדרות, העובד מחויב למצוא לעצמו מחליף?
במקרה של העדרות מפאת מחלה, במרבית המקרים עובד שכיר אינו נדרש למצוא לעצמו מחליף והצורך למלא את הוואקום שנוצר בשל אי הגעתו נופל על כתפי המעסיק. מנגד, במקרה של פרילנס, לרוב, בעת העדרותו עליו יהיה למצוא מחליף.

האם העובד נתון למרותו של מנהל ישיר?
פרילנסר אחראי באופן בלעדי על איכות העבודה, כאשר לרוב, בסיומה הוא מוסר ללקוח את המוצר המוגמר. מנגד, במצב בו לעובד יש מנהל ישיר שבודק את טיב העבודה, מעיר לו "בזמן אמת" על אופן ביצועה, מנחה אותו במהלכה ומפקח על התקדמותה, יטה בית הדין לקבוע כי מדובר על עובד שכיר. וכך למשל, טבח שמועסק כשכיר במסעדה נתון למרותו של השף ומיישם את הוראותיו, זאת בניגוד לעצמאי בתחום הקייטרינג שמספק מוצר מוגמר בלי שמזמין השירות יהיה מעורב באופן הכנת המזון.

מי מספק לעובד את הציוד שנדרש לעבודה?
אם העובד עושה שימוש קבוע בציוד החברה, ואינו נדרש לשלם עבור כך, בית הדין לעבודה נוטה לפסוק כי העובד למעשה שכיר. וכך למשל, חשמלאי שרכש מכספו את מכלול הציוד שנדרש לו ונקרא מדי פעם לטיפול בבעיה יוכר כפרילנסר, בשונה ממצב שבו יש לו גישה קבועה למחסן הציוד בחברה, ממנו הוא רשאי לקחת ציוד וכלים לצורך ביצוע תיקונים מעת לעת.

אילו רכיבי שכר ישולמו לעובד הפרילנס באופן רטרואקטיבי במידה ובית הדין יכיר בו כשכיר?
העובד יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חופשה, לדמי הבראה, לשעות נוספות ולפיצויי פיטורים. בנוסף, על המעסיק לשלם את כל הכספים שהיה אמור להפריש לצורך החיסכון הפנסיוני של העובד, בהתאם לחוק ובכפוף לתקופת ההתיישנות שנקבעה לגבי אותה זכות.

יש סעיף שמעסיקים רבים מכניסים לחוזה שמגביל את יכולתו של העובד לתבוע אותם. במה מדובר?
לשון הסעיף מנוסחת לרוב כך: "מוסכם כי לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין הקבלן לחברה. במקרה בו למרות האמור תתקבל טענה מטעם הקבלן כי נתקיימו יחסי עובד מעביד בין החברה לבין הקבלן כאמור, יושבו לחברה 30% מכל הסכומים ששלמה וזאת בלי לגרוע מכל זכות ו/או סעד אחר שיגיע לחברה עפ"י כל דין".

ההיגיון שעומד מאחור הסעיף נסמך על ההנחה שלרוב התמורה שניתנת לפרילנסר בגין עבודתו, בדרך כלל גבוהה יותר ביחס לתמורה שהיה מקבל אילו היה מוגדר כעובד שכיר המקבל תלוש שכר. לפיכך, עסקים רבים מגנים על עצמם על ידי הוספת סעיף שקובע כי במקרה שבו הפרילנסר יתבע את העסק בדרישה להכירו כעובד שכיר, הפרילנסר יהיה חייב להחזיר למעסיק סכומים אותם קיבל ביתר עקב העסקתו כעצמאי. אולם בשורה של פסקי דין שנתנו, נקבע כי העובד יהיה זכאי לקבל פיצוי על סמך השכר המשוער שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד", וזאת ללא שניתן יהיה לקזז ממנו סכום כלשהו מתוך הזכויות שיקבל בגין סכומי "יתר" כביכול.

פורסם ב 

זכויות עובד פרילנסר פרילנסרים שכר

רכב מהעבודה? המעסיק עוקב אחריכם כל הזמן

במהלך השנים האחרונות חלה עליה בהיקף השימוש של מעסיקים באמצעי פיקוח על עובדים שנתפסים כחודרים לפרטיותם, בין השאר לאור הירידה בעלויות התקנת האמצעים וההכשר שנתן בית הדין לעבודה לשימוש בהם

בקרת הסכמים והתקשרויות

לכל ארגון קיימים עשרות או מאות חוזים עם ספקים שונים המכילים הטבות והתניות שסוכמו במהלך המשא ומתן.

קנס 113,00 ₪ על חברת שלא שילמה לעובדיה שכר מינימום

בעקבות חקירת משרד העבודה והרווחה: ביהמ"ש הטיל קנס ע"ס 113,00 ₪ על חברה שלא שילמה לעובדיה שכר מינימום

בעקבות כתב אישום שהוגש על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, נגזר דינה של החברה, החברה אשר ממוקמת הודתה והורשעה באי תשלום שכר מינימום ל-5 עובדים במשך 5 חודשים וזאת, בניגוד לחוק שכר מינימום.

עבירה של אי תשלום שכר מינימום נמנית על העבירות החמורות ביותר מבין חוקי העבודה הסוציאליים; עו"ד אסף תומר, בא כוח משרד העבודה והרווחה, טען כי העבירה התבצעה ממניע כלכלי שבסיסו שיקולים פסולים. התוצאה היא גזל בשכר המינימום של העובדים, כפי שקבע המחוקק; שכן, כל עובד חייב לקבל בתמורה לעבודתו בכדי להשתכר בכבוד.

בית הדין קבע  כי יש להשית על החברה הנאשמת קנס על סך 113,000 אלף ₪, וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך 3 שנים בגובה 226,000 ₪. זאת ביחס לעבירה של אי תשלום שכר מינימום ל- 5 עובדים במשך 5 חודשים. על פי בית הדין- שיקול הדעת במסגרת גזירת הדין, נבע בין היתר מכך שבמסגרת החקירה שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה, אשר הובילה להגשת כתב האישום, נמצא כי החברה תיקנה את ההפרה כבר בראשית החקירה ושילמה את הפרשי שכר המינימום לעובדים. מאחר ולחברה לא היה עבר פלילי קודם והיא הביעה חרטה והודתה בהזדמנות הראשונה, בית הדין לא רצה להביא לפגיעה אנושה בעתידה התעסוקתי של עובדיה הנוכחיים, שיאבדו את מקור פרנסתם במידה והיה גוזר על החברה קנס גבוה יותר. בעקבות המקרה החברה הנאשמת הנהיגה נהלי עבודה חדשים שמטרתם למנוע הישנות מקרה דומה.

התובעת הראשית עו"ד גלי לוי: "פעילות האכיפה וניהול יעיל של התיק הובילו לענישה משמעותית ולמיצוי הדין עם מעסיקים שעברו על הוראות החוק ופגעו באוכלוסייה מוחלשת וכן לשינוי מהותי בהתנהלותם. אני תקווה שההרשעה וגזר הדין בתיק זה יהוו גורם מרתיע גם ביחס למעסיקים אחרים המבצעים עבירות בתחום דיני העבודה. אנחנו נמשיך ונבצע את עבודתנו נאמנה וחשוב לנו שעובדים יידעו שניתן לפנות למשרדנו ולהתלונן לגבי עבירות ושאנו פועלים בנחישות לבירור הדברים, לחקירת נסיבות העניין ולמיצוי הדין עם מי שמבצע עבירות".