החזר הוצאות נסיעה

כל עובד הזקוק לתחבורה על מנת להגיע למקום העבודה, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות במימון הוצאות הנסיעה

הפרת החובה למתן הודעה מוקדמת

מעסיק שלא נתן לעובד הודעה מוקדמת, חייב בתשלום פיצוי לעובד, בגובה השכר הרגיל שהעובד היה זכאי לו, אילו עבד, בתקופת ההודעה המוקדמת. עובד שלא נתן למעסיק הודעה מוקדמת, חייב בתשלום פיצוי למעסיק, בגובה השכר הרגיל שהעובד היה זכאי לו, אילו עבד בתקופת ההודעה המוקדמת. במקרה זה המעסיק רשאי לנכות, את סכום הפיצוי, מכל סכום המגיע ממנו לעובד.

תקופת ההודעה המוקדמת

תקופת ההודעה המוקדמת מחושבת בהתאם לוותק שצבר העובד באותו מקום העבודה. תקופת ההודעה המוקדמת לגבי עובד במשכורת: עובד שצבר שנת עבודה (12 חודשים), או יותר – תקופת הודעה מוקדמת של חודש ימים. עובד שלא צבר שנת עבודה מלאה –  תקופת הודעה מוקדמת של יום עבור כל אחד מששת חודשי העבודה הראשונים ויומיים וחצי עבור כל חודש עבודה נוסף, עד לשלושה שבועות לכל היותר. תקופת ההודעה המוקדמת לגבי עובד בשכר: במהלך שנת העבודה הראשונה  – תקופת הודעה מוקדמת של יום עבור כל חודש עבודה. במהלך שנת העבודה השנייה – תקופת הודעה מוקדמת של 14 ימים, בתוספת יום, עבור כל שני חודשי עבודה נוספים שמעבר לשנתיים. במהלך שנת העבודה השלישית – תקופת הודעה מוקדמת של 21 ימים, בתוספת יום, עבור כל שני חודשי עבודה, שבמהלך שנת העבודה השלישית. לאחר שנת העבודה השלישית – תקופת הודעה מוקדמת של חודש ימים. להלן טבלה שמציגה את תקופת ההודעה המוקדמת לגבי עובד בשכר: הודעה מוקדמת לעובד המשתכר על בסיס יומי או שעתי שנת העבודה מספר חודשי עבודה ימי הודעה מוקדמת ראשונה 1 1 2 2 3 3 4 4 5 5 6 6 7 7 8 8 9 9 10 10 11 11 12 12 שנייה 13 14 14 14 15 15 16 15 17 16 18 16 19 17 20 17 21 18 22 18 23 19 24 19 שלישית 25 21 26 21 27 22 28 22 29 23 30 23 31 24 32 24 33 25 34 25 35 26 36 26 עם תום שנת העבודה השלישית יותר מ-36 חודש ימים חשוב לציין: בחישוב הוותק בעבודה שלפיו מחושבת תקופת ההודעה המוקדמת, יש להביא בחשבון גם תקופות בהן העובד/ת רשאי/ת להעדר מהעבודה בקשר להיריון ולידה, לרבות עקב טיפולי פוריות או הפריה. זאת למעט תקופת היעדרות מעבודה ללא תשלום, שלא נקבע לגביה בחוק שהיא אינה פוגעת בזכויות התלויות בוותק, כגון: תקופה שבה עובד/ת זכאי/ת לשהות, בקשר ללידה, בחופשה ללא תשלום. תקופת הודעה מוקדמת לפי חוזה העבודה: עובד זכאי לתקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, אם נקבע כך בהסכם העבודה שבינו לבין המעסיק. לא ניתן לקבוע בהסכם העבודה תקופת הודעה מוקדמת קצרה מזו הקבועה בחוק, במקרה של פיטורים וכן לא ניתן לקבוע תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, במקרה של התפטרות.

אישור על תקופת ההעסקה

מעסיק חייב לתת לעובד, בסיום העבודה, אישור בכתב המפרט את מועד תחילת יחסי העבודה והמועד שבו הסתיימו. את האישור יש לתת לעובד, תוך 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד, או תוך 7 ימים מיום שהעובד דרש זאת בכתב, לפי המוקדם מביניהם.

 

ניכויים מהשכר

ככלל – אין לנכות משכרו של עובד אלא סכומים שהותרו בניכוי לפי הוראות החוק, הכוללים:

• ניכויי חובה – כלומר, סכומים שקיימת חובה לנכותם מהשכר.
• ניכויי רשות – כלומר סכומים המותרים בניכוי מהשכר.

חשוב לציין:
בתלוש השכר נדרש לציין כל אחד מהניכויים שנוכו משכר העובד.

ניכויי חובה

מס הכנסה ודמי ביטוח בריאות – על המעסיק חלה חובה לנכות משכר העובד, מס ההכנסה ודמי ביטוח בריאות.
דמי ביטוח לאומי – על המעסיק לנכות משכר העובד את חלקו של העובד בדמי הביטוח המשולמים לביטוח לאומי בהתאם לשיעור הקבוע בחוק הביטוח הלאומי. מידע נוסף, בקשר לשיעורי דמי ביטוח בריאות ודמי הביטוח הלאומי, באתר המוסד לביטוח לאומי.

ניכוי להבטחת זכויות לפנסיה – לפי צו הרחבה לפנסיה חובה המעסיק רשאי לנכות 5.5% משכרו של העובד לחסכון פנסיוני, או שיעור גבוה יותר, אם העובד ביקש להגדיל, את ההפרשה לביטוח הפנסיוני המנוכה משכרו, עד ל – 7% משכר העובד, שהוא השיעור המרבי הקבוע, לעניין זה, בתקנות מס הכנסה.

חשוב לציין:
את התשלומים המהווים ניכויי חובה יש לנכות מהשכר במקור, לפני תשלום השכר לעובד.

ניכויי רשות

מעסיק רשאי לנכות משכר העובד, תשלומים אלה:

• תרומות שהעובד הסכים שינוכו משכרו.
• דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שאותם יש לנכות משכר העובד לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו משכרו וכן התשלומים הרגילים לוועד העובדים במקום העבודה.
  תוספת לדמי החבר בארגון עובדים המיועדת למימון פעילות מפלגתית, אלא אם הודיע העובד למעסיק בכתב, שהוא מתנגד לתשלום התוספת.
• דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג, שיש לנכותם לפי הסכם קיבוצי או חוזה העבודה משכרו של עובד שאינו חבר בארגון עובדים כלשהו, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי, עד לשיעור מרבי משכר העובד הקבוע בתקנות.
• מקדמות שהעובד קיבל על חשבון השכר, בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובד בעד שלושה חודשים. לגבי מקדמות בסכום גבוה יותר, חלה ההגבלה האמורה בפסקה (6) להלן.
• חוב שהעובד חייב למעסיק, לפי התחייבות בכתב, כגון: בשל הלוואה שהועבד קיבל. סכום הניכוי המרבי המותר הוא רבע משכרו של העובד. אולם בסיום יחסי העבודה, המעסיק רשאי לנכות את יתרת החוב שאינה שנויה במחלוקת.
• תשלומים לקופת גמל (ראו לעיל ניכוי להבטחת זכויות פנסיה), אלא אם כן העובד הודיע בכתב שהוא מתנגד לכך שתשלומים אלה ינוכו משכרו.
• קנס שהוטל על העובד לפי חוק או הסכם קיבוצי כגון: בשל עבירת משמעת שביצע העובד.

חשוב לציין:
על המעסיק להעביר סכום שנוכה משכר העובד לגוף שלו יועד הסכום, תוך 30 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן.

ביטול הודעה מוקדמת

מעסיק שחזר בו מהודעה על פיטורים

אין תוקף להודעה של מעסיק כי חזר בו מהודעה על פיטורים, אלא אם העובד הסכים לביטול הפיטורים. עובד שקיבל הודעה על כך שהמעסיק חזר בו מהודעת הפיטורים, רשאי לראות בהודעת הפיטורים כתקפה והוא זכאי לפיצויי פיטורים. יחד עם זאת, מעסיק רשאי לחזור בו מהודעה על פיטורים ולבטל את הפיטורים, אם הודעתו נתנה בעידנא דריתחא.

עובד שחזר בו מהודעה על התפטרות

אין תוקף להודעה של עובד כי חזר בו מהודעה על התפטרות, אלא אם המעסיק הסכים לביטול ההתפטרות. מעסיק שקיבל הודעה על כך שהעובד חזר בו מהודעת הפיטורים, זכאי לראות את הודעת העובד על ההתפטרות כתקפה, ולהפסיק את העסקתו של העובד. יחד עם זאת, עובד רשאי לחזור בו מהודעה על התפטרות ולבטל את ההתפטרות, אם הודעתו נתנה בעידנא דריתחא.

הודעה על פיטורים או התפטרות שניתנה בעדנא דריתחא (בשעת כעס)

לפי הפסיקה, על מנת לקבוע שיחסי עבודה הסתיימו, נדרשת ודאות שההודעה על הכוונה לסיים את הקשר, הינה חד משמעית ולא משתמעת לשתי פנים. לפיכך, דברים שנאמרו בשעת כעס, כגון: במהלך ויכוח סוער, הנשמעים כפיטורים או התפטרות, אך לא מעידים על רצון אמיתי לפטר או להתפטר, לא יביאו בסופו של דבר בהכרח לסיום יחסי עבודה. עובד שהביע, תוך זמן סביר, חרטה על התפטרות שעליה הודיע בשעת כעס ללא כוונה כנה להתפטר, רואים את הודעתו כמבוטלת. מעסיק, שבנסיבות אלה, מסרב לקבל את העובד בחזרה לעבודה, רואים בו כמי שפיטר את העובד, והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. כך גם מעסיק, שהביע חרטה, תוך זמן סביר, על פיטורים שעליהם הודיע בשעת כעס ללא כוונה כנה לפטר את העובד, רואים את ההודעה כמבוטלת. עובד, שבנסיבות אלה, מסרב לשוב לעבודה, יראו בו כמי שהתפטר וזכותו לפיצויי פיטורים עשויה להיפגע.

 

למי יהיה חג שמח?

האם המעסיק מחויב בכלל במתן מתנה?

לדברי עו"ד אלכס גרבר, ראש צוות בחברת בקרת שכר שעוסקת בייעוץ לחברות בתשלום משכורות, "המחוקק לא מחייב את המעסיק להעניק לעובדיו שי לחג.

ההחלטה האם ומה לתת היא שלו בלבד, בלי שניתן לכפות עליו לעשות זאת. ככל שמדובר על מקום עבודה, עליו חל צו הרחבה או הסכם קיבוצי, אשר קובע חובה של הענקת מתנה לחג – ההחלטה אינה נתונה לשיקול דעתו והוא מחויב לעשות זאת.

כך גם אם הענקת המתנה מעוגנת בסעיף במסגרת החוזה האישי עליו חתום העובד וכן במקרים בהם מונהג נוהג של המעסיק להעניק לעובדיו שי בחגים, נוהג שמהווה חלק מתנאי העבודה של העובדים באותו מקום".

לכתבה המלאה ב www.yediot.co.il לחצו כאן

היעדרות עקב שירות מילואים

היעדרות של עובד עקב מילואים, לא פוגעת ברציפות תקופת העבודה.

לפיכך, תקופת השירות במילואים מהווה חלק מוותק העובד לעניין זכויות כגון: חופשה שנתית, דמי מחלה, או פנסיה.

הגבלת פיטורים
אין לפטר עובד בשל שירות במילואים, קריאה לשירות מילואים, או שירות צפוי במילואים, לרבות בשל תדירות השירות במילואים או משכו.

עובד שפוטר מסיבות אלה – פיטוריו בטלים.

כפיטורים רואים גם אי חידוש חוזה עבודה, שהגיע לסיומו במהלך תקופת המילואים.

במהלך שירות מילואים וכן במשך 30 הימים שלאחר תום שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אין לפטר עובד, אלא אם ניתן לכך היתר של ועדת התעסוקה.

וועדת התעסוקה, לא תתיר לפטר עובד במהלכן, אלא בשל טעמים מיוחדים ובתנאי שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בשל שירות המילואים.

תקופת שירות המילואים וכן התקופה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, לא באות במניין ימי הודעה המוקדמת לפיטורים.

תגמולי מילואים
אדם הנקרא לשירות מילואים, זכאי לתגמול בעד כל תקופת השירות במילואים, לרבות בעד שירות "חצי יומי", כלומר- שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16.00.

ככלל, התגמול שלו זכאי עובד הינו בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד. עם זאת, החוק קובע לתגמול המילואים סכום מינימאלי וסכום מקסימאלי.

תגמול המילואים משולם ככלל על ידי המעסיק הזכאי להחזר מאת המוסד לביטוח לאומי ודינו לכל דבר ועניין כשכר עבודה.
לפיכך גם המועד לתשלום התגמול הוא במועד שבו העובד זכאי לשכר, אילו המשיך לעבוד.

המעסיק והעובד חייבים להמשיך ולשלם, בעד תקופת המילואים, תשלומים לקופת תגמולים ולקופת פנסיה, כאילו העובד לא שירת במילואים והמשיך בעבודתו.

הוועדה לתיאום שירות מילואים (ולת"ם)
הוועדה לתיאום מילואים מטפלת בבקשות של חיילי מילואים ובסמכותה לקצר, לפצל או לדחות את שירות המילואים וכן לדחות את הבקשה.

בוועדה חברים נציגי משרדי הממשלה וצה"ל ותפקידה לגשר בין צורכי המשק והצבא.

הפרשות לקופת גמל

הפרשות לקופת גמל במקום תשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

הסדר לפי סעיף 14

קידום שכר שווה לנשים וגברים במקום העבודה - מדריך למעסיק/ה

המדריך שלפניך יכול לסייע לך, המעסיק/ה, לבדוק האם קיימים פערי שכר בארגונך ואם נמצאו כאלה – לתכנן וליישם תהליך של שינוי הדרגתי ומותאם לצמצום הפערים.

המדריך מכיל אוסף של כלים קלים לתפעול וליישום, המבוססים על הניסיון הנצבר בארץ ובעולם. באמצעות כלים אלו, תוכל/י לנתח את נתוני השכר, לפרש את הממצאים ולגבש תכנית פעולה לצמצום הפערים, במידת הצורך.

המדריך זמין בשפות: עברית ואנגלית.

• עברית
• אנגלית

איסור התניית תשלום

איסור התניית תשלום המגיע לעובד בסיום העבודה, בחתימה על כתב ויתור

מעסיק אינו רשאי להתנות תשלום המגיע לעובד, לפי חוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, כגון: פיצויי פיטורים, משכורת אחרונה, או פדיון חופשה, בכך שהעובד יאשר בכתב כי קיבל את כל המגיע לו.

איסור קבלת בטחונות מעובד ומימושן

מעסיק אינו רשאי לקבל מעובד בטוחות לשם הבטחת הישארותו בעבודה, כתנאי לקבלתו לעבודה ואם קיבל המעסיק בטוחה כאמור, הוא אינו רשאי לממשה.

אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה

למשרד הכלכלה והתעשייה סמכויות לאכיפה מינהלית ופלילית של הוראות שונות שבחוקי העבודה. בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובדים זרים קיימות גם סמכויות אכיפה אזרחיות.

 

הגדלת ההפרשות לפנסיה

ההסתדרות ואירגוני המעסיקים, חתמו על הסכם חדש להגדלת ההפרשות לקרן הפנסיה.

הרקע לחתימת ההסכם הוא תיקון 12 לחוק הגמל, תיקון שגלומות בו שתי בעיות מרכזיות, הראשונה פרשנות התיקון בהיבט העלות למעסיק שעלולה להגיע לסך של 7.5% ברכיב התגמולים, והשנייה היא יישום התקנה בפועל.

כדי למצוא פתרון לשתי הבעיות ההסתדרות ואירגוני המעסיקים , חתמו על הסכם "עוקף" תיקון 12.

ההסכם קובע, כי הפקדות המעסיק לתגמולים יוגדלו ל- 6.5%, וכי הפקדות העובד לתגמולים יעלו ל- 6%, וזאת בשתי פעימות:

1. 1.7.16- תגמולי העובד יוגדלו ל-5.75%
   תגמולי המעסיק יוגדלו ל- 6.25%
2. 1.1.17- תגמולי העובד יוגדלו ל- 6%
   תגמולי המעסיק יוגדלו ל- 6.5%

ההסכם הקיבוצי ייכנס לתוקף ביום 1.7.16. תוקפו של ההסכם מותנה בהוצאת צו הרחבה על הוראותיו על כל העובדים במשק.

לפיכך צפוי תיקון לתיקון 12 בהתאמה להסכם הקיבוצי החדש, כמו כן יתוקן ויותאם נוסח האישור הכללי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

חופשה שנתית - עדכונים

מעסיקים עליכם להתכונן ולעדכן את תוכנת השכר שלהם בהתאם לדרישות תיקון מס' 15 חוק חופשה שנתית אשר נכנס לתוקף החל מיום 1.7.16

ביום 12.2.16 פורסם ברשומות חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה), תשע"ו 2016, במסגרת התיקון הוחלט על הארכת החופשה השנתית של עובדים בעלי וותק של עד 5 שנים אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד.

מדברי ההסבר לתיקון לחוק, התיקון נועד לתת מענה לבעיה שנוצרה כתוצאה מהניידות התעסוקתית הגבוהה בשוק העבודה כיום, זאת בניגוד לניידות התעסוקתית הנמוכה בתקופת חיקוק חוק חופשה שנתית.

הניידות התעסוקתית יוצרת מצב לפיו חלק ניכר מאוד מהעובדים במשק אינם מגיעים לוותק תעסוקתי מעל ל-4 שנים אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד, אשר מעניק להם אורך חופשה מעבר למכסות המינימום הקבועות בחוק.

בהתאם להוראות התיקון, הארכת החופשה השנתית תבוצע בשתי שלבים כמפורט להלן:

בשלב הראשון החל מיום 1.7.16, יעלה אורך החופשה השנתית של עובדים בעלי וותק של עד 4 שנים אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ל – 15 ימי חופשה בשנה (החוק מתייחס לחופשה שנתית ב"ברוטו", קרי, לרבות ימי מנוחה שבועית).

בשלב השני, החל מיום 1.1.17, יעלה אורכה של החופשה השנתית של עובדים בעלי וותק של עד 5 שנים אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ל-16 ימי חופשה בשנה (החוק מתייחס לחופשה שנתית ב"ברוטו", קרי, לרבות ימי מנוחה שבועית).

** חשוב לציין, כי עובדים אשר זכאים לחופשה שנתית ארוכה יותר מכוח הסכם אישי ו/או הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה לא יושפעו מהתיקון הנ"ל.

בודק שכר מוסמך

בודק שכר מוסמך הינו מקצועי חדש שנוצר בכפוף להוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011.

שיעור פיצויי הפיטורים

כללי

עובד זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה אצל אותו המעסיק, או באותו מקום עבודה ולחלק יחסי של השכר

קצובת הבראה (דמי הבראה)

הזכות לקצובת הבראה

ככלל, עובד שהשלים שנת עבודה אצל מעסיק, זכאי לקצובת הבראה.

הפרשות לפיצויי פיטורים

כללי

מעסיק יכול להפריש לקופת גמל סכומים המיועדים לתשלום פיצויי פיטורים לעובד. ההפרשות לפיצויי פיטורים

מתן הודעה מוקדמת לפיטורים

כללי

מעסיק המבקש לפטר עובד ועובד המעוניין להתפטר מעבודתו, חייבים להודיע על כך בכתב ומראש ("הודעה מוקדמת").

זכויות האשה - תנאי עבודה מיוחדים

 

עבודה בתנאים העשויים לפגוע בבריאות האשה

ישנם איסורים והגבלות החלים על העסקת נשים, בכלל ובפרט בתקופת ההיריון ובתקופת ההנקה, וכן במקום עבודה או בתהליכי ייצור העשויים לפגוע במיוחד בבריאות האשה, לרבות בגיל הפוריות (עד גיל 45). כך נקבע לדוגמא לגבי עבודה בחשיפה לקרינה מייננת או לזיהום רדיואקטיבי, לגבי עבודה בחשיפה לחומרים אחרים העשויים לפגוע במיוחד בריאות האישה, או לגבי עבודה במוסד רפואי או חינוכי, עקב סיכון מוגבר להדבקה במחלת האדמת.

עבודה בשעות הלילה

ככלל, מעסיק אינו רשאי לסרב להעסיק אשה בשל כך בלבד, שהודיעה, עם קבלתה לעבודה, שאינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בשעות הלילה. כלל זה אינו חל על מקומות עבודה ושירותים הכרוכים בעבודת לילה, כגון: שירותי המכס, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מקום שמטפלים בו בחולים או בנכים, בתי מלון, או לגבי מי שמשמש בתפקיד הנהלה. עובדת המועסקת בעבודת לילה זכאית לתנאים הבאים: מנוחה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו, אלא אם כן העובדת הסכימה בכתב, להפסקה קצרה יותר ובתנאי שההפסקה אינה קצרה מ-8 שעות. משקה חם ומקום מתאים למנוחה בעת הפסקה. אמצעי תחבורה, למקום העבודה וממנו, ככל שאין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים.

עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות

זכות להיעדר מהעבודה אשה השוהה, באישור לשכת הסעד ומשרד הרווחה, במקלט לנשים מוכות, זכאית להיעדר מעבודתה, בתקופת השהות במקלט, אם עבדה  אצל המעסיק (או באותו מקום עבודה) שישה חודשים רצופים לפחות. זאת בתנאי שתקופת ההיעדרות לא תעלה על שישה חודשים במהלך שנים עשר החודשים שלאחר תחילת השהייה של העובדת במקלט. היעדרות מעבודה, בנסיבות אלה, כמוה כחופשה ללא תשלום ותקופת ההיעדרות לא מוכרת בקשר לזכויות התלויות בוותק בעבודה, כגון: פיצויי פיטורים או תוספת ותק. הגבלת פיטורים: בתקופה שבה עובדת רשאית להיעדר מעבודתה עקב היותה במקלט לנשים מוכות וכן במשך 90 ימים מכן, אין לפטר עובדת ואין לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה, ובתקופות אלה, אין לתת לעובדת הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם ניתן לפיטורים היתר ממשרד הכלכלה והתעשייה. איסור הפיטורים חל גם על אי חידוש חוזה עבודה. לצורך קבלת ההיתר ממשרד הכלכלה והתעשייה, על המעסיק להוכיח כי הפיטורים ו/או הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי העניין, אינם בקשר לשהייה במקלט לנשים מוכות.

 

צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)

ביום 14.3.2010 פורסם ברשומות צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), התש”ע-2010 (להלן: “הצו”)

איסור פיטורים והגבלות לעניין פיטורים

כללי

קיימות הוראות הקובעות כי בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובד/ת, או הקובעות הגבלות לעניין פיטורים. הוראות אלה מעוגנות בחקיקה, בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ולעיתים גם בהסכם העבודה שבין העובד ומעסיקו.

איסור הפליה מעסיק אינו רשאי להפלות בין עובדיו, לרבות בקשר לפיטורים, בין היתר מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, הורות גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, מוגבלות, השקפה, השתייכות למפלגה, או קריאה לשירות מילואים, שירות צפוי במילואים, תדירותו או משכו. עובד שהוא אדם עם מוגבלות – חל איסור לפטר עובד רק משום שהוא אדם עם מוגבלות כמו כן אין לפטר עובד בשל כך שהוא מטפל בבן משפחה שהוא אדם עם מוגבלות. תקופת דמי מחלה מעסיק אינו רשאי לפטר עובד במהלך התקופה שבעדה זכאי העובד לדמי מחלה, אלא אם מתקיימים תנאים מסוימים, כגון: בנסיבות בהן נתנה הודעת פיטורים לפני תקופת דמי המחלה. טיפולי פוריות הפריה, היריון ולידה חוק עבודת נשים אוסר על פיטורי עובדים, בתקופות שונות הקשורות בטיפולי פוריות, היריון, ולידה, אלא אם ניתן לפיטורים היתר ממשרד הכלכלה והתעשייה. בנוסף לכך חל איסור לפטר עובד/ת בתקופת חופשת לידה וכן איסור לפטר עובדת הנעדרת מעבודתה, במהלך 6 חודשים לאחר תום חופשת הלידה, בשל מצב רפואי הקשור בלידה. הפיטורים בתקופות אלה אסורים, בכל מקרה, ומשרד הכלכלה והתעשייה אינו מוסמך להתיר אותם. היעדרות בתקופת השהות במקלט לנשים מוכות על מעסיק המבקש לפטר עובדת בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות, לקבל היתר לפיטורים ממשרד הכלכלה והתעשייה. שירות מילואים אין לפטר עובד במהלך שירות מילואים ובמשך 30 הימים שלאחר שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר ממשרד הכלכלה והתעשייה. בנוסף לכך, אין לפטר עובד בשל שירות במילואים, קריאה לשירות מילואים, או שירות צפוי במילואים, לרבות בשל תדירות השירות במילואים או משכו. היעדרות מעבודה עקב מצב חירום עובד שנעדר מעבודתו עקב הוראות שניתנו במצב חירום, מוגן מפני מפיטורים במקרים הבאים: 1. העובד נעדר מעבודתו בשל הוראות של נציג הג"א שניתנו לפי חוק ההתגוננות האזרחית או בעת הכרזה על  מצב מיוחד בעורף. 2. העובד הוא הורה לילד עד גיל 14 או הורה לילד עם מוגבלות עד גיל 21 , והוא נעדר מעבודתו בנסיבות בהן מוסד החינוך שבו לומר הילד נסגר, או שעליו לשהות עם הילד במוסד, בשל הוראה של צה"ל או הג"א, שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, אם מתקיים אחד התנאים הבאים: העובד הוא הורה עצמאי (הורה יחיד). בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו, באותו זמן. בן זוגו של העובד לא יכול להשגיח על הילד. במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד. עובד שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד של מעסיקו חל איסור לפטר עובד בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד של אותו מעסיק, או בשל כך שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור. הצבעה בבחירות לכנסת אין לפטר עובד, בשל כך שהצביע או לא הצביע בעד רשימה מסוימת בבחירות לכנסת ואין לפטר עובד, או לאיים בפיטוריו, על מנת שיצביע או לא יצביע בבחירות לכנסת, או בעד רשימה מסוימת, או בשל מעורבותו או העדר מעורבותו בתעמולת בחירות. מעסיק שפיטר או איים על עובד בפיטורים, בנסיבות אלה, צפוי לעונש מאסר או קנס כספי. הצבעה בבחירות לרשות מקומית אין לפטר עובד, בשל כך שהצביע או לא הצביע בעד רשימה מסוימת בבחירות לרשות מקומית ואין לפטר עובד, או לאיים בפיטוריו, על מנת שיצביע או לא יצביע בבחירות לרשות מקומית, או בעד רשימה מסוימת, או בשל מעורבותו או העדר מעורבותו בתעמולת בחירות. מעסיק שפיטר או איים על עובד בפיטורים, בנסיבות אלה, צפוי לעונש מאס או קנס כספי.

איסורים והגבלות לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

קיימים הסכמים קיבוציים הכוללים הגנות מפני פיטורים, כגון: סמכות לוועד עובדים להתערב בהליך הפיטורים ולהשפיע עליו, חובה להתייעץ בוועד העובדים לפני נקיטה בהליך פיטורים, או חובה לפנות להליך ליישוב חילוקי דעות, כגון ועדה פריטטית או הליך בוררות. הגנות אלה עשויות להופיע בהסכם קיבוצי או צו הרחבה החל על ענף מסוים במשק וכן בהסכם קיבוצי החל על מקום עבודה מסוים. חשוב לציין: לפי הפסיקה, כאשר מדובר ב"פיטורי צמצום" במקום עבודה מאורגן, חלה חובה להתייעץ עם נציגות העובדים, אף אם חובה זו לא מעוגנת בהסכם הקיבוצי.

הגבלות לפי הסכם העבודה

קיימים מקרים בהם קיימות הוראות המתייחסות לפיטורי העובד גם בהסכם העבודה, כגון: הוראה הקובעת שהעובד לא יפוטר אלא לאחר תקופת העסקה מסוימת, התניית הפיטורים בתקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, או חובה לפנות לבוררות לפני נקיטה בהליך פיטורים.

 

שעות נוספות

שעות נוספות הן שעות עבודה החורגות ממספר שעות העבודה הרגילות ביום עבודה או בשבוע עבודה.

זכויות עובד

להלן ריכוז זכויותיו של עובד שפוטר בטרם השלים שנת עבודה מלאה:

הודעה מוקדמת

סעיפים 3 ו-4 לחוק הודעה מוקדמת

הרעה מוחשית בתנאי עבודה

עפ"י סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, אם עובד התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודה, או מחמת נסיבות אחרות

הלנת שכר עבודה

אי תשלום שכר עבודה וההשלכות של הלנת שכר
עובדים רבים בענף הקבלנות בעיקר, העובדים בענפי השמירה האבטחה והניקיון, הנקראים עובדים "מוחלשים" , אשר בחלקם הגדול " זוכים" לא אחת ליחס לא הוגן מהמעבידים, שכן אלו בניגוד לחוק  הגנת השכר, שהינו חוק עבודה מגן אשר בלתי ניתן לוויתור ו/או להתניה,אינם מקבלים את שכר העבודה במועד, זאת אומרת מעבר למועד הקובע שזה המועד האחרון ה-10 לכל חודש לתשלום שכר העבודה.

הרבה עובדים אינם מודעים לזכויותיהם ואף אם הן מודעים לכך, הרי שדרכי הפעולה שלהם מצומצמות ביותר, שכן אין להם את הייעוץ המשפטי הדרוש, הזמן כדי לפנות להליך משפטי ארוך, יקר ואשר תוצאותיו אינן ידועות.

כאשר יש הלנת שכר, החוזרת לעיתים תכופות, זאת אומרת כמעט כל חודשיים, הלנה החוזרת לעיתים תכופות, רצוי לשלוח מכתב דרישה למעביד ולתעד את המכתב ולשמור את המכתב למקרה הצורך, לצורכי תביעה בבית הדין האזורי לעבודה.

יודגש כי, כאשר סכום התביעה לתשלום שכר עבודה הינו עד 22,700-ש"ח, (סכום המתעדכן מעת לעת), ניתן להגישה בדיון מהיר, בבית הדין האזורי לעבודה, בתחום שיפוטו שבו מתבצעת או התבצעה העבודה, כך שדיון ייקבע תוך חודשיים ימים מיום פתיחת והגשת התביעה גם האגרה הינה מאוד זניחה.

תיקון 24 לחוק הגנת שכר, נקבעו סנקציות פליליות חמורות כנגד מעבידים אשר יבצעו ניכויים משכר עובדיהם, שלא כדין.

זאת ועוד, התיקון לחוק מטיל אחריות אישית על מנהלים ונושאי משרה בחברה, לעשות כל שניתן כדי למנוע ניכויים שלא כדין. נושא משרה אשר לא יבצע חובתו זו עשוי לעמוד בפני הליך פלילי.

יודגש כי הפסיקה קבעה, אמנם בצורה חריגה כי, מעביד אשר אינו משלם שכר עבודה, צפוי אף למאסר, שכן אי תשלום שכר עבודה עם התיקון לחוק הגנת השכר הינה עבירה פלילית.

כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר הטיל מאסר של 6 חודשים בגין אי תשלום שכר מינימום.

יחד עם זאת, פסיקה זו עדיין חריגה למדי, ובתי הדין לעבודה אינם נוטלים סנקציה זו לעיתים תכופות נגד מעבידים אשר אינם משלמים שכר עבודה לעובדיהם.

הכותב הינו עורך דין, המתמחה בדיני עבודה, אכיפה, הוצאה לפועל, פשיטת רגל ואזרחות צרפתית.
מאת עו"ד דן מיארה